מצלמה דיגיטלית היא מכשיר שמקבל אור דרך עדשה, חושף חיישן אלקטרוני ומייצר קובץ תמונה דיגיטלי. החיישן (מכשיר שממיר אור לאותות חשמליים) שולח את המידע למעבד DSP, שבב שמעבד את הנתונים ושומר קובץ בזיכרון או על כרטיס זיכרון. כך אפשר להציג, לערוך, להעביר ולהדפיס תמונות בלי תהליכים כימיים כמו בפילם.
הדמיה דיגיטלית התחילה כבר במחקרי המחשבים בשנות ה-50. ראסל קירש וניסויים במכון NIST הפכו תמונות לאותות דיגיטליים ראשוניים. בשנות ה-60, 70 NASA השתמשה בעיבוד דיגיטלי לשיפור תמונות מהירח וממשימות וויאג'ר. בישראל פותחה מערכת הדמיה רפואית דיגיטלית ב-1970, שהציגה תוצאות בזמן אמת והחליפה את השימוש בפילם ברפואה.
חיישן ה-CCD (חיישן מטען-מולקולי, Charge-Coupled Device) פותח באמצע שנות ה-70. בשנת 1975 מהנדס בקודאק, סטיבן ששון, בנה את אחת המצלמות הדיגיטליות הראשונות. קנון היתה הראשונה לשווק מצלמה דיגיטלית לצרכן ב-1984. בסוף שנות ה-80 ותחילת ה-90 החלו להופיע מצלמות "פשוטות" לציבור (point-and-shoot), וסורקים ואמצעים דיגיטליים אחרים הפכו זמינים לבית.
בשנות ה-2000 התרחבו תכונות המצלמות: רזולוציה עלתה, נוסף זום חזק, ייצוב תמונה, זיהוי פנים, GPS, וחיבוריות Wi‑Fi. בשנת 2010 היה שיא ייצור עולמי של מצלמות (כ-121 מיליון יחידות), ואחריו חלה ירידה חדה בגלל שיפור מצלמות הסמארטפון. בין 2010 ל-2020 ירדו המכירות למספרים נמוכים בהרבה.
יש משפחות שונות של מצלמות, כל אחת למטרה שונה:
מצלמות קטנות מאוד שנכנסות למכשירים כמו שעונים, משקפיים או שלטי רחוק. איכותן נמוכה, והן מיועדות לצילומים מהירים או לעבודה מיוחדת.
מצלמות קטנות שמיועדות לשידור וידאו דרך המחשב. מתחברות בדרך כלל ב-USB ומשמשות לשיחות וידאו.
מצלמות שמשדרות וידאו ברשת דרך אתרנט או Wi‑Fi. ניתן לצפות ולשלוט בהן מרחוק.
מצלמות שנלבשות על הגוף, כמו GoPro לצילומי ספורט. יש גם משקפיים חכמים עם מצלמות.
מצלמות לבית ובעסקים. יש דגמים עם ראיית לילה, זום ופונקציות חכמות.
מצלמות שמובנות בסמארטפונים, עם חיישנים קטנים ועדשות שונות. איכותן השתפרה מאוד בשנים האחרונות, והן השפיעו מאוד על השוק.
מצלמות פשוטות, קלות לנשיאה, עם זום בינוני. היו נפוצות לפני עליית הסמארטפונים.
מצלמות עם זום גדול ותכונות מתקדמות, בלי צורך להחליף עדשות.
רפלקסים דיגיטליים (Digital Single-Lens Reflex) הם מצלמות מתקדמות עם חיישנים גדולים ועדשות ניתנות להחלפה. הן נותנות איכות גבוהה ושליטה מקצועית.
דגמים שהציעו איכות דומה ל-DSLR אך ללא מערכת המראה, ולכן קטנים וקלים יותר. התחילו לצבור פופולריות מסוף שנות ה-2000.
מצלמות מקצועיות ברזולוציה מאוד גבוהה, המיועדות להדפסים גדולים ולעבודת צילום מקצועית.
המעבר לדיגיטל הצניח את שוק מצלמות הפילם ודחף חברות אלקטרוניקה רבות להיכנס לתחום. חברות כמו קודאק וניקון הודיעו על עצירת חלק מהייצור של מצלמות פילם בשנות ה-2000. הסמארטפונים עם מצלמות טובות העמיסו על שוק המצלמות הקומפקטיות.
כניסת המצלמות הדיגיטליות עוררה דיונים: חלק ראו בהן קץ למסורת הצילום, אחרים חשבו שהן ממשיכות את השימושים התרבותיים בתמונה. המצלמות שינו את הדרך שבה אנשים מצלמים, משתפים ושומרים זיכרונות.
יצרניות חשובות: ניקון, קנון, פוג'י, אולימפוס, פנטקס, סוני, פנסוניק, לייקה וקודאק. גם חברות סמארטפונים כמו סמסונג, אפל ו-וואווי משחקות תפקיד גדול היום.
מצלמה דיגיטלית לוכדת אור ויוצרת קובץ תמונה במחשב. החיישן הוא החלק שרואה את האור ומייצר אות חשמלי. מעבד (שבב קטן) ממיר את האות לקובץ ושומר אותו על כרטיס זיכרון.
הרעיונות התחילו למבחן כבר בשנות ה-50 במחקרים על סריקה. בסוף שנות ה-70 פותח חיישן בשם CCD. ב-1975 יצרו את אחת המצלמות הראשונות בחברת קודאק. קנון התחילה למכור מצלמות דיגיטליות לציבור ב-1984.
מדענים השתמשו במצלמות דיגיטליות כדי לשדר תמונות מכוכבים וחלל. גם ברפואה התחילו להראות תמונות סריקה על מסך בזמן אמת בשנות ה-70.
בעשור הראשון של המאה ה-21 הוסיפו למצלמות הרבה תכונות. הן קיבלו זום חזק, ייצוב תמונה, חיבור Wi‑Fi ו-GPS. במקביל גדלו המצלמות בסמארטפונים והפכו לנפוצות מאוד.
יש מצלמות קטנות כמו מצלמות כיס. יש מצלמות שנלבשות על הגוף, למשל GoPro. יש מצלמות שנחברות למחשב לשיחות וידאו (WebCam). יש מצלמות אבטחה ושומרות על בתים. מצלמות הטלפונים התקדמו והן נוחות לנשיאה.
עם המצלמות הדיגיטליות נגמרה הארוכה של סרטי פילם. חברות רבות הפסיקו לייצר מצלמות פילם. בשיא ב-2010 יוצרו המון מצלמות, ואז המספר ירד, כי אנשים צילמו יותר בסמארטפונים.
חברות שמייצרות מצלמות: קנון, ניקון, סוני, פוג'י, פנסוניק ולייקה. גם חברות טלפון כמו אפל וסמסונג מייצרות מצלמות טובים בטלפונים.
עובדה מעניינת: בשנת 2022 הוכרזה מצלמה ענקית מאוד, בעלת 3,200 מגה-פיקסל, שתעמוד בטלסקופ בהרי צ'ילה.
תגובות גולשים