מקדשי אבו סימבל

אבו סימבל הוא אתר ארכאולוגי בנוביה, קרוב לגבול בין מצרים לסודאן. האתר כולל שני מקדשים חצובים בסלע (מקדשים שנחצבו מתוך הסלע) שנבנו במאה ה־13 לפני הספירה על ידי רעמסס השני. המקדש הגדול מוקדש לרעמסס השני. המקדש הקטן, הממוקם כ־100 מטר צפונה־מזרחית, הוקדש לנפרתרי אשתו ולאלה חתחור. אבו סימבל הוכר כאתר מורשת עולמית ב־1979.

המקדשים נבנו בתקופה של סתי הראשון ורעמסס השני, בערך בין 1284 ל־1264 לפנה"ס. הם נבנו גם כדי לציין את קרב קדש (כ־1289 לפנה"ס), שאותו המצרים הציגו כניצחון. האתר נחשב לאחד משישה מקדשים חצובים בסלע שנבנו בנוביה בתקופת רעמסס השני. הוא נחשף מחדש בפני אירופים ב־1817 על ידי החוקר ג'ובאני בלזוני.

עם בניית סכר אסואן הופיע איום שקיעת האתר במימי אגם נאצר. בין 1964 ל־1968 נערך מבצע הצלה בינלאומי: המקדשים נחתכו לבלוקים גדולים, פורקו ונבנו מחדש במקום גבוה יותר, כ־65 מטר מעל ומרוחקים כ־200 מטר מהנילוס. המבצע עלה כ־40 מיליון דולר ונחשב להישג הנדסי משמעותי. תוכנית חלופית שנשקלה כללה כיפת זכוכית, אבל היא לא בוצעה.

הכניסה למקדש הגדול מוגדרת על ידי שני פילונים (מגדלים רחבים בצורת חזית). לפני המסדרון ניצבים ארבעה פסלי ענק של רעמסס השני. בני משפחתו מוצגים כדמויות קטנות ליד רגליו, כדי להדגיש את מעמד הפרעון. מעל הכניסה יש עיטור של האל אמון.

המקדש הקטן מוקדש לנפרתרי ולחתחור. בחזית ניצבים שלושה זוגות של פסלים ענקיים, ובמרכז כל קבוצה יש פסל גדול של נפרתרי. נפרתרי מוצגת מחזיקה סיסטרום (סוג של רעשן, כלי נגינה קדום) ולובשת כתר של חתחור, קרני פרה סביב גלגל השמש. בפנים יש היפוסטיל (אולם עם עמודים) הנתמך על שישה עמודים, מעוטרים בסצנות שמראות את נפרתרי לצד כמה אלים ואלות מצריים.

לצד הכתובות המצריות נמצאו גם חריטות ביוונית ובפיניקית על רגלי הפסלים. חלק מהכתב מראה השפעה ארמית. הכתובות מצביעות על נוכחות חיילים ומושבות זרות באזור, וייתכן שהן קשורות לגדודים זרים ששירתו בצבאות המצריים.

יש תמונות שמראות את החדר הפנימי מואר פעמיים בשנה על ידי קרני השמש, פסלי החזית של נפרתרי ורעמסס, ציורים והעתקים של החריטות, ותמונות מקמפיין ההצלה מ־1964, 1968.

אבו סימבל הוא אתר עם שני מקדשים חצובים בסלע. חצוב בסלע אומר: נחצבו ישירות בסלע ההר. האתר נמצא בדרום מצרים, ליד סודאן. הבניינים נבנו לפני כ־3300 שנה על ידי רעמסס השני.

המקדשים נבנו כדי להראות כוח ולכבד את רעמסס והמלכה נפרתרי. גילו אותם שוב ב־1817.

כשבסמוך בנו את סכר אסואן, המים היו יכולים להטביע את האתר. בין 1964 ל־1968 חתכו את המקדשים לבלוקים והעבירו אותם למקום גבוה יותר. כך הצילו את המבנים.

לפני המקדש יש ארבעה פסלים ענקיים של רעמסס. ליד רגליו מוצגים בני משפחתו קטנים יחסית.

המקדש הקטן מוקדש לנפרתרי, אשת רעמסס. בחזית יש פסלים גדולים של נפרתרי. היא מוצגת עם סיסטרום (סוג רעשן שמנגנים בו) וכובע עם קרני פרה וגלגל שמש, סימן לאלה חתחור.

על חלק מהפסלים כתבו גם ביוונית ובפיניקית. זה מראה שאנשים מדברות שונות היו שם בעבר.

יש תמונות שמראות את פנים המקדש כשהשמש מאירה אותו פעמיים בשנה, ואת פעולת העברת המקדשים בשנות ה־1960.