מקורות ההשפעה הם שישה עקרונות שמדריך משתמש בהם כדי להניע חניכים.
הם משפיעים על דרכי השכנוע שלו ועל יחסו כלפי הקבוצה והיחידים.
בחירה נכונה יוצרת דיאלוג מתאים בין המדריך לחניכים.
לורנס קולברג פיתח תאוריה על שלבי התפתחות מוסרית. שלבים אלה מגדירים דרכי חשיבה שונות על טוב ורע.
יש להתאים את מקור ההשפעה לשלב ההתפתחותי של החניך.
מאחר שמעברים בין שלבים לא תמיד ברורים, לעתים כמה מקורות מתאימים בו זמנית.
פרנץ' ורייבן זיהו ב-1959 חמישה בסיסי כוח להשפעה: כוח כפייתי (עונש), כוח השכר, כוח הלגיטימציה (סמכות), כוח המומחיות, וכוח היחסים או החברתיות.
בשנת 1965 הוסיף רייבן בסיס כוח נוסף: כוח המידע, שימוש במידע לשכנוע.
בחירה במקור תלויה לא רק ברמת החניך, אלא גם בסגנון המדריך, במטרה ובזמן.
לדוגמה, בהכנה לטיול מסוכן יסביר המדריך את הסכנה (מקור המומחיות) לפני הטיול.
במהלך הטיול, אם נחוצה ציות מיידי, המדריך עשוי להשתמש בסנקציה (מקור העונש).
לכן על המדריך לדעת לנווט בין מקורות ההשפעה לפי המצב.
הרמה הקדם-מוסרית מאופיינת בציות מתוך פחד או בחיפוש סיפוק אישי.
מקור העונש: הנעה באמצעות איום או הפעלת עונש.
יתרונותיו: תגובה מהירה ותחושת סמכות.
חסרונותיו: מרחק רגשי, הנעה מתוך פחד ופגיעה בהטמעת ערכים לאורך זמן.
מקור השכר: הבטחת פרס בתמורה להתנהגות רצויה.
יתרון: תגובה מהירה ואוירה נעימה.
חסרון: הפעולה נעשית למען הפרס ולא מהפנמה של ערכים.
שני המקורות דורשים חזרה מתמדת כדי לשמר הנעה.
הרמה הקונבנציונלית מאופיינת בחתירה לספק את ציפיות האחר ובכבוד לסמכות.
מקור החברתיות: ההנעה נובעת מרגש של חברות ורצון לשמח את המדריך.
יתרון: מחויבות גבוהה ופעולה ללא פיקוח צמוד.
חיסרון: תלות במדריך; כשהמדריך מתחלף יש צורך בבניית אמון מחדש.
מקור המומחיות: שימוש בידע ובהסברים רציונליים כדי לשכנע.
יתרון: מפתח הבנה והטמעה אמיתית של התנהגות.
חיסרון: דורש ידע וזמן, עלול ליצור תחושת נחיתות אצל החניך.
לא מתאים למצבי לחץ שדורשים תגובה מיידית.
ברמת הקבלה של עקרונות מוסר נוצר קידום לערכים פנימיים ולחוזה חברתי.
מקור הערכיות: הנעה מתוך הפנמה של ערכים קבוצתיים או עקרונות אוניברסליים.
יתרון: הנעה יציבה ועצמאית שאינה מצריכה פיקוח.
חיסרון: תהליך ארוך, דורש הסכמה ערכית, ולא מתאים ללחץ.
מקור הדוגמה האישית: המדריך מפגין בהתנהגותו את הערכים שהוא מבקש להנחיל.
יתרונותיו חזקים: מסר רב-עוצמה, מחויבות גבוהה ותוצאות טובות.
חיסרון: אי-התאמה בין מילים למעשים פוגעת מיד בסמכות.
יש שישה דרכים שמדריך יכול להניע חניכים.
כל דרך פועלת אחרת.
המדריך בוחר את הדרך לפי מי החניכים ומה המטרה.
קולברג, אמר שיש שלבים בדרך שבה אנשים חושבים על טוב ורע.
המדריך מתאים את הדרך לפי השלב של כל חניך.
לפעמים כמה דרכים מתאימות בו זמנית.
פרנץ' ורייבן מצאו חמישה סוגי כוח ב-1959:
כוח ענישה (עונש), כוח פרס (שכר), כוח סמכות, כוח ידע (מומחיות), וכוח חברות.
אחר כך הוסיפו גם כוח המידע, שימוש במידע כדי לשכנע.
המדריך בוחר לפי מצב, מטרה וזמן.
לפני טיול מסוכן יסביר המדריך את הסכנה (מומחיות = ידע).
במהלך הטיול, אם צריך ציות מיידי, עשוי להיעזר בענישה.
עונש, איום או הענשת מי שלא מציית.
עובד מהר, אבל פוגע ברגש ולא מלמד ערכים.
שכר, נותנים פרס למי שעושה את מה שמבקשים.
עובד טוב ונותן אווירה נעימה.
אבל עושים את זה בשביל הפרס, לא בשביל הערכים.
חברתיות, החניך עושה בשביל המדריך כי הוא אוהב אותו.
יוצרת מחויבות, אבל תלויה ביחסים עם המדריך.
מומחיות, המדריך משתמש בידע והסברים כדי לשכנע.
מלמד הבנה אמיתית, אך דורש זמן וידע.
ערכיות, ההנעה נובעת מתוך ערכים שקיבלו החניכים.
חזקה ויציבה, אבל לוקחת זמן ומצריכה הסכמה.
דוגמה אישית, המדריך מראה את הערכים במעשיו.\nמחזק את המוטיבציה, אך חייבים להתנהג באופן עקבי.
תגובות גולשים