מקלדת אלקטרונית

מקלדת אלקטרונית, שנקראת גם קלידים, אורגנית או אורגן, היא שם כולל לכלי מקלדת חשמליים.
הבסיס של רוב המקלדות הוא סינתיסייזר (מכשיר שמייצר צלילים אלקטרוניים) עם מקלדת.
לעתים קוראים לה בטעות אורגן חשמלי, אך זהו כלי שונה.

כאשר לוחצים על קליד, חיישנים מזהים את ההקשה. האותות מהמגע עוברים למערכת אלקטרונית.
המערכת מייצרת אות חשמלי, אנלוגי בכלים ישנים או דיגיטלי בכלים חדשים.
אות זה מועבר למגבר ולרמקולים והם מפיקים את הצליל שנשמע.

המערכת האלקטרונית מייצרת צלילים בשתי דרכים עיקריות:
- דגימות (סימפול). זה אומר שמערכת שומרת הקלטות של צלילים אמיתיים.
בלחיצה נשמעת ההקלטה המתאימה. דוגמה מוקדמת וטכנולוגית היא המלוטרון.
- סינתוז. המעבד בתוך המקלדת בונה צלילים באופן מלאכותי, לפי פרמטרים מוגדרים.
כך ניתן לחקות כלי נגינה ולהמציא צלילים חדשים שאינם קיימים בטבע.

רוב המקלדות המודרניות כוללות צג דיגיטלי וכפתורים לבחירה ולשליטה על הצלילים.

המקלדת האלקטרונית משמשת לעתים כתחליף לפסנתר. השוואה כזו בוחנת יתרונות וחסרונות.

מקלדות אלקטרוניות משוכללות מציעות יתרונות נוספים ביחס לפסנתר.
חלק מהמקלדות גם מציעות שיפורים שנועדו לפצות על חסרונותיהן.

מקלדת אלקטרונית היא כלי מוזיקה עם מקשים חשמליים.
קוראים לה גם קלידים או אורגנית.
זו לא אותו דבר כמו אורגן חשמלי.

כאשר לוחצים על מקש, חיישן מרגיש את הלחץ. החיישן שולח אות חשמלי.
המכשיר ממיר את האות הזה לצליל. הרמקולים משמיעים את הצליל.

יש שתי דרכים לעשות את הצלילים:
- דגימות (סימפול). המקלדת משמיעה צלילים שהוקלטו מראש.
זה כמו להפעיל צליל שהוקלט בעבר. דוגמה ידועה היא המלוטרון.
- סינתיזציה. זה כאשר המקלדת יוצרת צליל בעצמה.
היא בונה את הצליל מחלקים שונים, וכך יוצאים צלילים חדשים.

רוב המקלדות החדשות יש בהן מסך וכפתורים בחזית.

לפעמים משתמשים במקלדת במקום פסנתר.