מרגרט בראון

מרגרט טובין בראון (18 ביולי 1867, 25 באוקטובר 1932) הייתה פעילה חברתית, נדבנית וניצולת הטיטניק. היא נודעה בכינוי "מולי בראון הלא ניתנת לטיבוע" בעקבות מחזמר וסרט שהעצימו את דמותה.

נולדה בהניבל שבמיזורי למשפחה אירית ענייה וגדלה בעבודות מוקדמות בבית חרושת ובמלון. למרות סיפור מפורסם על מפגש עם מארק טוויין, אין ראיות חזקה לכך. היא התעניינה בסופרים ובתרבות, ותרמה להנגשת ספריו של טוויין בעזרת תרגום בכתב ברייל לחיילים עיוורים.

בגיל 18 עברה לקולורדו, שם נישאה לג'יימס ג'וזף (ג'.ג'.) בראון ב-1886. לזוג נולדו שני ילדים. ג'.ג'. הצליח לפתח שיטות קידוח שהובילו לגילוי עיקרות זהב. בעקבות כך המשפחה התעשרה ועברה לדנבר, שם מרגרט הפכה לדמות חברתית בולטת.

היא סייעה להקים מועדון נשים לשיפור השכלה והזדמנויות לנשים, עסקה בסיוע לנזקקים ותמכה בארגוני פועלים. למדה חמש שפות: שולטת בצרפתית ובגרמנית, ודיברה גם ספרדית, איטלקית ורוסית. ניסה להיבחר לפוליטיקה אך ללא הצלחה. עם השנים החלו חילוקי דעות בין בני הזוג והם התגרשו ב-1909.

ב-1912, בזמן טיול אירופאי, חזרה בראון בנסיעה מהירה לאמריקה והוקרנה על סיפון ה"טיטניק" שנועדה להחזירה הביתה. אחרי שהאונייה התנגשה וטבעה, סייעה בראון להוביל נוסעים לסירות ההצלה. היא הייתה בסירת ההצלה מס' 6 (חצי ריקה בזמן היציאה) ועזרה לניצולים: עודדה אותם, ביקשה מהם לחתור כדי להתחמם ונתנה את מעילה לניצולה מקור.

היא חיכתה עם הניצולים שש שעות עד שה"קרפטיה" הצלה הגיעה. על סיפון ה"קרפטיה" המשיכה לעבוד: תרגמה, ארגנה בגדים וחלפה תרומות. היא אספה כסף וניהלה גיוס תרומות למען הניצולים.

לא כל היבטים מהסיפורים על הלילה אמינים. חלק מהעובדות שונו או מוגזמות בסיפורים הוליוודיים; לדוגמה, איום על פאלגה (הגאי) המוזכר בסרטים הוא הפרזה.

לאחר מותה נבנו סביב דמותה מיתוסים רבים. עיתונאים סיפרו גרסאות צבעוניות, והופקו ספרים, מחזמר וסרטים שהגיבורה בהם היא מולי בראון. חלק מהסיפורים היו בדויים, כמו השם מולי שיצר עיתונאי, או עלילות הילדות עם מארק טוויין.

הלג'נד תרם לכך ששמה נשאר בזיכרון הציבורי. בשנות ה-60 הוקרן מחזמר וסרט מפורסם. ב-1965 נקראה החללית ג'מיני 3 על שמה. הבית שבו נולדה הפך למוזיאון, וחוקרת פרסמה ביוגרפיה מקיפה ב-1999 אחרי שהמשפחה שיתפה חלק מהארכיון.

בראון המשיכה בפעילות חברתית גם אחרי הטיטניק: סייעה בפינוי פצועים ובגיוס כספים לאחר מלחמת העולם הראשונה. ב-1932 נפטרה בניו יורק, והשאירה חובות ובתמורה נכסים שנמכרו במחיר נמוך מהצפוי.

מרגרט טובין בראון (1867, 1932) הייתה אישה נדיבה וניצולת של אוניית ה"טיטניק". אנשים הכינו לה כינוי מפורסם: "מולי בראון הלא ניתנת לטיבוע".

מרגרט נולדה במשפחה ענייה במיזורי. עזרה לעבודה כבר בילדותה. בגיל צעיר עברה לקולורדו ונישאה לג'יימס בראון. בעלה עבד בכרייה והם התעשרו.

בכפר החדש היא ארגנה מועדון לנשים. המועדון רצה שכל הנשים יקבלו חינוך ואפשרויות שוות. מרגרט למדה שפות טובות ונסעה בארץ ובעולם. היא עזרה לעניים ולנוער.

ב-1912 חזרה מרגרט הביתה בטיטניק, אונייה גדולה. אחרי שהאונייה טבעה, עלתה לסירת הצלה מספר 6. היא עזרה לאנשים בסירה. היא חיממה אותם, עודדה אותם ונתנה מעילה לאישה קרה.

כשאוניית ההצלה קרפטיה הגיעה, היא המשיכה לעזור: מצאה שמיכות ואספה כסף לעזרה לניצולים.

הרבה סיפורים גדולים נהיו עליה. סופרים ועיתונאים הוסיפו פרטים שלא היו אמיתיים. בסוף היא נשארה דמות מפורסמת. הבית שבו גדלה הפך למוזיאון.

מרגרט מתה ב-1932. היא עזרה הרבה לאנשים בחייה.