מרגריט דה ולואה נולדה ב-14 במאי 1553 בארמון סן-ז'רמן-אן-לה, מחוץ לפריז. היא הייתה בתם של אנרי השני וקטרינה דה מדיצ'י. שלושת אחיה הגדולים כיהנו כמלכי צרפת: פרנסואה השני, שארל התשיעי ואנרי השלישי. אביה מת כשהייתה בת שש, והיא גדלה בחצר אחיה, שם הייתה קרובה לאחיה הצעירים.
מרגריט רצתה להינשא לדוכס גיז, אך אמה סירבה מטעמים פוליטיים. קטרינה הציעה נישואים שונים, כולל לשושלות המלכותיות בספרד ובפורטוגל, אך אלה לא יצאו לפועל. בסופו של דבר היא נישאה לאנרי, דוכס ונדום, ב-18 באוגוסט 1572. אנרי היה הוגנוטי, פרוטסטנטי (זרם נוצרי שהיה במחלוקת עם הקתולים). השידוך נועד לקרב בין בית ולואה ובית בורבון ולהשיג פשרה במלחמות הדת שפרצו בצרפת.
שישה ימים אחרי החתונה אירע ליל ברתולומאוס הקדוש, אירוע קשה שבו רבים מהפרוטסטנטים הותקפו בירי ובאלימות, מה שסיבך מאוד את הניסיון להשכין שלום. אנרי ניצל בטענה שהוא המיר את דתו ונמלט למחסה.
כמלכת נווארה, מרגריט חיה בארמון נראק עם בעלה. חייה הפרטיים היו מלאים בשערוריות; היו פרשיות אהבים רבות. יחד עם זאת חצרה הייתה מרכז תרבות חשוב. היא תמכה בסופרים ומשוררים כמו תיאודור אגריפה ד'אובינייה ומישל דה מונטן. מונטן גם עזר לה להבין טקסטים פילוסופיים, ותיעד זאת בעבודתו.
בשנים הבאות היא חזרה לפריז אך גורשה על ידי אחיה, אנרי השלישי, בגלל התנהגותה. בעלה סירב בתחילה לקבלה בחזרה. לאחר משא ומתן הצליחה לשוב לנווארה, אך יחסיהם נותרו מתוחים.
בשנת 1585 ארגנה מרגריט הפיכה וכבשה את העיר אז'ן, שאותה קיבלה כנדוניה במעמד נישואיה. לאחר מרד תושבים נאלצה להימלט. בשנים הבאות נלקחה בידי חיילי אחיה והושמה במעצר, שם בילתה כ-18 שנים.
ב-1589 מת אנרי השלישי, ואנרי מלך נווארה הפך למלך צרפת בהיותו נשוי למרגריט. אנרי שאף ללידת יורש חוקי והיה לו גם כמה ילדים לא חוקיים ממאהבותיו. הוא רצה להינשא מחדש, אך מרגריט סירבה שיהיו נישואיו לגבריאל ד'אסטרה, שכן היא לא הייתה אצילה. לאחר מותה של גבריאל ב-1599 הוסכם לבסוף לבטל רשמית את נישואיהם של אנרי ומרגריט, בטענה על היותם עקרים. אנרי נישא ב-1600 למארי דה מדיצ'י.
מרגריט שוחררה משבייה ב-1605 וחזרה לפריז. היא ערכה קבלות פנים מפוארות והמשיכה לתרום לחיים התרבותיים. היו לה יחסים טובים עם המלכה מארי דה מדיצ'י והיא הייתה קרובה ליורש העצר לואי השלושה עשר. מרגריט נפטרה ב-27 במאי 1615 ונקברה בבזיליקת סן-דני. כ-43 שנים לאחר מותה התפרסמו זכרונותיה, שנכתבו בשבי, והם חשפו פרטים על חייה ועל מאהביה.
מרגריט נולדה ב-14 במאי 1553 ליד פריז. אביה היה אנרי השני. אמה הייתה קטרינה דה מדיצ'י. שלושה מאחיה הפכו למלכי צרפת.
היא רצתה להתחתן עם אדם שאהבה. אבל אמה החליטה אחרת. בסוף היא נישאה לאנרי דוכס ונדום ב-18 באוגוסט 1572. אנרי היה הוגנוטי. הוגנוטים הם פרוטסטנטים, כלומר קבוצה דתית אחרת מאשר הקתולים.
כמה ימים אחרי החתונה קרה אירוע קשה שנקרא ליל ברתולומאוס. אנשים רבים נפגעו, וזה הרע מאוד למי שניסו להשיג שלום.
מרגריט חיה בארמון בנווארה עם בעלה. היא אהבה ספרים ושיחה. סופרים חשובים באו אליה. גם היו לה סכסוכים ומערכות יחסים רבות.
היא חזרה לפריז ואז גורשה על ידי אחיה. אחר כך חזרה לנווארה. היא כבשה עיר בשם אז'ן, אבל בסוף נמלטה והושמה במעצר. היא נשארה בשבי כ-18 שנים.
כשאנרי נ became מלך צרף|} did not parse
מרגריט שוחררה ב-1605. היא חזרה לפריז וקיבלה אורחים חשובים בביתה. היא אהבה את יורש העצר הצעיר. מרגריט נפטרה ב-27 במאי 1615 ונקברה בבזיליקת סן-דני.
כ-43 שנים אחרי מותה פרסמו זכרונות שהיא כתבה בשבי. הם חשפו על חייה ועל כמה מערכות יחסים שלה.
תגובות גולשים