מרד

מֶרֶד הוא תקוממות נרחבת נגד שלטון, סמכות מוסדית או נורמות חברתיות. המרד נחשב לקונפליקט פנימי לא-סימטרי; כלומר, צד אחד הוא השלטון הלגיטימי והצד השני הם המורדים הפועלים מחוץ למסגרת החוקית. המטרה העיקרית של המרד היא לשנות את הסדר הקיים או להפיל את השלטון וליצור סדר פוליטי חדש.

מרידות נעות בספקטרום רחב: מאי-ציות אזרחי מאורגן ועד התנגדות חמושה ואלימה. המורדים שואפים להשיג שליטה על מוסדות השלטון או לחולל שינוי מהותי ביחסי הכוחות. בשל אופיו הרדיקלי של המרד, השלטון רואה בו עבירה חמורה ולעתים דוחה אותו בעונשים קשים, במיוחד במצבי חירום או במלחמה.

המושג "מרד על כלי שיט" מתאר קשירת קשר או ניסיון של אנשי צוות להדיח קפטן של ספינה. בדפוס ההיסטורי היו מרידות תקופתיות בתקופת גילויי הארצות, והדוגמאות המפורסמות הן המרד על האונייה הבאונטי והמרד על אוניית הקרב פוטיומקין. היום הגדרה חוקית מקובלת היא כי מרד בכלי שיט מתקיים כאשר לפחות שלושה אנשי צוות משתמשים בנשק חם כדי להשתלט על הספינה. בתגובה רשאי רב החובל להשתמש בנשק חם רק אם המורדים ירו בפועל או איימו באש.

אפטר ומקדרמוט הבחינו בשני דגשים מרכזיים: מרד פרו-אקטיבי ומרד ריאקטיבי. מרד פרו-אקטיבי נובע מרצון לחיפוש ריגוש או תשומת לב, כמו התנהגות שובבה בכיתה. מרד ריאקטיבי הוא תגובה לתנאי אי-הוגנות או עוול נתפס.

במסגרת קבוצתית תיארו אפטר ומקדרמוט ארבעה דפוסים: התנגדות (לחץ שמוביל לשינוי ותשומת לב לבעיות), פרישה (עזיבה של יחידים כשהקבוצה לא מכילה שינוי), אנרכיה (בלבול ועימותים פנימיים) ומהפכה (ניסיון להשתלט על הקבוצה).

גבריאל בוקובזה חילק מרידות לחמישה סוגים: מרד טלי (מכוון, לשינוי עוול), מרד הדוניסטי (מחפש ריגוש), מרד פנטסטי (מוגבל לדמיון או פנטזיה), מרד אנרכיסטי (מטרתו לבטל סמכויות והיררכיות), ומרד מתריס (התנגדות נועזת כנגד סמכות). לבוקובזה יש גם דוגמאות תרבותיות, כמו פרומתאוס ואיקרוס, ואירוע היסטורי כמו מרד באסטוריאס שהוזכר כהמחשה למרד אנרכיסטי.

מרד הוא התקוממות נגד שלטון או חוקים. התקוממות פירושו שאנשים רוצים לשנות את הכללים.

מרד יכול להיות שקט או אלים. לפעמים המורדים עושים אי-ציות אזרחי. זה אומר שהם מסרבים לציית לחוקים בדרך שקטה. לפעמים הם מוחים באלימות. השלטון רואה בכך סכנה ומעניש.

מרד על ספינה נקרא גם קשירת קשר. דוגמה מפורסמת היא המרד על האונייה הבאונטי. היום קוראים לזה מרד אם שלושה אנשי צוות לפחות משתמשים בנשק חם כדי להשתלט על הספינה. רב החובל רשאי להגן על הספינה רק אם ירו עליו או איימו עליו באש.

יש שני סוגים פשוטים: מרד פרו-אקטיבי, כדי לחפש ריגוש או תשומת לב, ומרד ריאקטיבי, תגובה לדבר שנראה לא הוגן.

בקבוצה יכולים להיות ארבעה צורות של מרד: התנגדות (מנסה לשנות דברים), פרישה (מישהו עוזב את הקבוצה), אנרכיה (בלבול וקשיים בתקשורת), ומהפכה (ניסיון להשתלט על הקבוצה).

בוקובזה חילק מרידות ל-5 סוגים: מרד טלי, כדי לתקן עוול; מרד הדוניסטי, מחפש כיף; מרד פנטסטי, רק בדמיון; מרד אנרכיסטי, רוצה לבטל שלטון; מרד מתריס, מרד נועז נגד סמכות. דוגמאות פשוטות מהסיפורים: פרומתאוס (נתן לאנשים ידע) ואיקרוס (חיפש חוויה מסוכנת).