מרד הבוקסרים (義和團運動, Yìhétuán Yùndòng) היה התקוממות עממית בסין בין סוף 1899 לספטמבר 1901. המרד כוון נגד המעורבות המסחרית, הפוליטית והדתית של המעצמות המערביות, יפן ורוסיה. השם "בוקסר" מגיע מתרגום פשוט של 義和拳 (אגודת אגרופים), ופירושו רומז לפעולות הלוחמים.
במהלך המרד נהרגו יותר מ־230 זרים, אלפי נוצרים סינים ומספר לא ידוע של מורדים. המרד זכה לתמיכה של חלק מהאליטה הפוליטית והחצר הקיסרית, והוביל למצור על רוב השגרירויות בבייג'ינג. להגנה על נציגויותיהן הקימו המעצמות קואליציה צבאית, שצעדה 55 יום מהנמל לבייג'ינג והכניעה את המרד. כמחצה, השתתפו בערך 140,000 לוחמים סיניים.
המרידה החלה בפרובינציית שאנדונג במרץ 1898 תחת הסיסמה "לסלק את שושלת צ'ינג, להרוס את הזרים". גורמים מרכזיים לפריצת המרד כללו כיבוש שטחים על ידי מעצמות אירופאיות, דרישות לנתיבי רכבת ומכרות, והחלת חזקות משפטיות למתחזקים זרים (extraterritoriality, מצב שבו זרים לא נידונים בבתי המשפט הסיניים). גם פעילות מיסיונרים שקידמו המרות דתית עוררה חיכוכים מקומיים. ניסיון הרפורמה של הקיסר גואנג שו' נכשל, והמצוקה הציבורית הזאת חיזקה את התנועה.
בשלב מסוים הבוקסרים זנחו את אופייה האנטי‑קיסרי והפנו את המאבק כלפי מיסיונרים וקהילות מומרים. החצר הקיסרית, בראשות הקיסרית האלמנה צישי, אימצה מדיניות מטושטשת שהתירה חלקית את פעילות המורדים, כדי לנסות לדחוק את המעצמות החוצה.
ביוני 1900 תקפו הבוקסרים ריכוזים מערביים בטיינג'ין ובבייג'ינג. ב־20 ביוני נורה הדיפלומט הגרמני קלמנס פון קטלר, מה שהחריף את ההיתקלויות. החצר הקיסרית הכריזה מלחמה לצד הבוקסרים, והמעצמות גיבשו כוח משולב של כ־45,000 חיילים (כולל יפן, ארצות הברית ובריטניה). ב־14 באוגוסט כבשו הכוחות את טיינג'ין ובייג'ינג. הקיסרית צישי ברחה לשיאן.
ב־7 בספטמבר 1901 נכפה על סין "פרוטוקול הבוקסרים". הוטלו הוצאות להורג של פקידים מקושרים והוטל פיצוי כספי כבד, 333 מיליון דולר אמריקני. חלק מהכסף שימש מאוחר יותר לתמיכה בסטודנטים סיניים בחו"ל ולהקמת אוניברסיטת צ'ינגחואה בבייג'ינג. כישלון בית המלוכה לפגוע בהשפעת המעצמות תרם לצמיחתה של תנועה רפובליקנית, שדחקה את שושלת צ'ינג מהשלטון בעשורים הבאים. זכויות היתר למערביים בוטלו בהדרגה בשנות ה־30 וה־40 של המאה ה־20.
הסרט האמריקני "55 יום בפקינג" (1963) מתאר את אירועי המרד והמצור על השגרירויות.
מרד הבוקסרים היה התקוממות בסין בסוף 1800 לבושים 1900. הבוקסרים היו קבוצה שנקראה כך כי שמה קשור לאגרוף. הם התנגדו לזרים ולמיסיונרים. מיסיונרים הם אנשים שמנסים לשכנע אחרים להצטרף לדת שלהם.
המרד החל בפרובינציה שאנדונג. זרים לקחו חלק מאדמות וסחר בסין. להם היו חוקים מיוחדים, וכך הקשיים גדלו. אנשים רבים בכפרים היו כועסים. התנועה צמחה והפכה לפגיעה בדתות זרות ובאנשים שהמירו את דתם.
ביוני 1900 הבוקסרים תקפו ערים כמו טיינג'ין ובייג'ינג. צרפת, בריטניה, יפן וארצות אחרות שלחו חיילים. הם הגיעו וכבשו את הערים באוגוסט. הקיסרית העיקרית ברחה לשיאן. ב־1901 סין חייבה לשלם כסף גדול מאוד. חלק מהכסף שימש כדי לשלוח סטודנטים ללמוד בחו"ל ולבנות אוניברסיטה בבייג'ינג. בסוף המרד התחילה בתנועה לשנות את ממשלת סין.
הסרט "55 יום בפקינג" מדבר על האירועים הללו.
תגובות גולשים