מרדכי וירשובסקי

מרדכי וירשובסקי (10.5.1930, 1.5.2012) היה משפטן, פוליטיקאי ופעיל ישראלי לזכויות האזרח. נולד בלייפציג שבגרמניה, להורים בעלי אזרחות פולנית. היה לו שיתוק ברגל וביד ימין. עלה לארץ ישראל ב-1939. למד בגימנסיה העברית הרצליה, ואז משפטים באוניברסיטה העברית. ב-1955 קיבל תואר שני במשפטים.

כעורך דין התחיל לעבוד בפרקליטות מחוז תל אביב. במהרה מונה ליועץ המשפטי לנציבות המים (יועץ משפטי = עורך דין של גוף ציבורי). בתפקידו (1955, 1966) עבד על חוק המים התשי"ט, וסייע גם למדינות אחרות, כמו פרו וניקרגואה, בחקיקת חוקי מים.

משנת 1966 עד 1977 שימש יועץ משפטי של עיריית תל אביב. באמצע שנות ה-70 פרסם דו"חות ביקורת שחלקם טענו שמשהו בלתי חוקי נעשה בתכנון ובנייה בעיר. היו שטענו שהוא מעכב עבודת העירייה, ואחרים ראו בו בוחן דמוקרטי.

היה ממייסדי מפלגת שינוי ב-1974. ב-1977 נבחר לכנסת במסגרת התנועה הדמוקרטית לשינוי וכיהן במשך ארבע קדנציות. היה חבר בוועדת החוקה, חוק ומשפט ובוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסות שונות. בכנסת ה-12 שימש סגן יושב ראש הכנסת.

בשנים לאחר מכן עבר למרצ ונבחר שוב לכנסת. השתתף גם בפוליטיקה המקומית בתל אביב-יפו, ושובץ ברשימות של מפלגות שונות, כולל הירוקים. בין תפקידיו בארגון החברתי, כיהן כיו"ר ארגון הגג של ארגוני הנכים בישראל ונמנה עם הנהלת יוצאי גרמניה בארץ.

זכה בפרסים: יקיר קהילת הלהט"ב ב-2000 (ביחד עם שולמית אלוני) ואות יקיר העיר תל אביב-יפו ב-2009. נפטר ב-1 במאי 2012 ונטמן בבית העלמין ירקון. הותיר אחריו את אשתו ויולה ושני בנים.

כחבר כנסת וירשובסקי דגל בזכויות אזרח וחקיקה שקופה. הוא נאבק לביטול סעיף 351 לחוק העונשין, הסעיף שאסר יחסי מין "שלא כדרך הטבע" (חוק שמ kriminalized יחסים פרטיים בין בני אדם), וסעיף זה בוטל ב-1988.

לאחר משבר מניות הבנקים דרש העמדה לדין פלילי של מנכ"לי הבנקים, למרות החלטת היועץ המשפטי לממשלה שלא להעמידם לדין פלילי.

בשנות ה-80 הוביל יוזמה לביטול הצנזורה על מחזות. הצנזורה היא בדיקה ושליטה בתוכן לפני ההצגה. החוק לביטול הצנזורה עבר ב-1989. וירשובסקי תקף את קיומה של מועצה כזו שכן לדידו היא פוגעת בחופש הדעה והמחשבה.

הוא יזם גם החמרות בפרסום מוצרי טבק בשנות ה-80, והיה מקדם חקיקה חשובה נוספת: חוק חובת המכרזים (1992), שקבע שכל רשות ציבורית חייבת להקconduct מכרז פומבי לפני חתימת חוזה עם ספק פרטי.

ב-2008 התראיין וביקר הצעה לקשר את שמו של סמי עופר למוזיאון בלי תרומה מספקת. דעתו תרמה לדיון ציבורי בסוגיית מתן שמות לתורמים.

וירשובסקי היה דמות בולטת ששילבה ידע משפטי עם פעילות ציבורית למען שקיפות וזכויות אזרח.

מרדכי וירשובסקי נולד בגרמניה ב-1930. המשפחה עלתה לארץ ב-1939. הוא נולד עם שיתוק ברגל וביד ימין. למד משפטים והפך לעורך דין.

עבד עבור נציבות המים וסייע גם למדינות אחרות להכין חוקים על מים. אחר כך עבד כיועץ משפטי של עיריית תל אביב.

הוא הצטרף לפוליטיקה והיה חבר כנסת במשך שנים רבות. שימש גם סגן יושב ראש הכנסת. עסק בזכויות אזרח ובחוקים נגד שחיתות.

וירשובסקי היה יושב־ראש ארגון הנכים. קיבל פרסים, בין היתר יקיר קהילת הלהט"ב ויקיר העיר תל אביב. נפטר ב-2012.

וירשובסקי נלחם לשנות חוקים שלדעתו היו פוגעים בזכויות אנשים. הוא רצה לבטל חוק שענייניו יחסים פרטיים בין אנשים. הוא גם פעל כדי לבטל צנזורה על מחזות. צנזורה היא כאשר מישהו בודק ומגביל תכנים לפני שהם מוצגים.

עוד קידם חוק שחייב רשות ציבורית לערוך מכרז פומבי. מכרז פומבי זו תחרות פתוחה לבחירת ספקים.