מרטין ואן ביורן נולד ב-5 בדצמבר 1782 בקינדרהוק, ניו יורק. הוא היה הנשיא הראשון שנולד אחרי הכרזת העצמאות. משפחתו הייתה ממוצא הולנדי, והוא דיבר הולנדית בביתו. למד משפטים בעיירתו ועבד אצל עורך דין בולט, שם קיבל הכשרה משפטית וסמכה לעסוק בעריכת דין ב-1803.
ואן ביורן החל בפוליטיקה בגיל צעיר. הוא שירת בבית המחוקקים של ניו יורק ובהמשך בסנאט של המדינה. בתחילת המאה ה-19 הצטרף לקבוצת הבוקטיילס (Bucktails) ולקח חלק ב'האלבני רג'נסי' (Albany Regency), רשת מנהיגים פוליטיים בניו יורק. כינויו היה "הקוסם הקטן" (Little Magician) בשל יכולתו לארגן אנשים ולבנות בריתות.
בשנת 1821 נבחר לסנאט של ארצות הברית. בתקופה זו תמך תחילה בויליאם קרופורד ובהמשך באנדרו ג'קסון. הוא קידם חוקים לשיפור תשתיות ועבד על הגנה על התעשייה הצפונית.
ב-1829 מינה אותו ג'קסון למזכיר המדינה. בתפקיד זה סייע ביישוב תביעות כלפי צרפת וקידם מסחר עם מדינות רבות. הוא גם שימש כיועץ קרוב לג'קסון והשפיע במדיניות החוץ והפנים.
ב-1833 מונה סגן הנשיא תחת ג'קסון. כסגן נשיא המשיך לתמוך במדיניות ג'קסון, כולל העימות סביב הבנק הפדרלי (המאבק על הבנק) ופתרון משבר השחיתות במסי ייצוא (Nullification Crisis). הוא נאלץ אף לנשק נשק כדי להגן על עצמו בגלל איומים פוליטיים.
ב-1836 נבחר לנשיא ארצות הברית. הוא נחשב להמשך מדיניות ג'קסון, וזכה בתמיכה רחבה של הדמוקרטים. במהלך מערכת הבחירות הושפע גם שימוש בסימול "O.K." כמחווה לשמו ולמקום הולדתו (Kinderhook).
בתקופתו (1837, 1841) פרץ המשבר הכלכלי של 1837. הבנקים קרסו והאבטלה עלתה. רבים האשימו אותו במדיניות הכלכלית, וקראו לו לעתים בשם גנאי. הוא תמך בסחר חופשי ובתעריפים נמוכים, והציע את רעיון ה"אוצר הלאומי" (Independent Treasury) לניהול כספי הממשלה.
בתחום החוץ דחה את בקשת טקסס להצטרף מיד לארצות הברית מתוך חשש לפגיעה באיזון בין מדינות חופשיות למדינות שעושות שימוש בעבדים. הוא גם ניסה לקנות את טקסס ממקסיקו כדי למנוע מלחמה.
במקרה ספינת האמיסטד תמך הממשלה הספרדית במאבק על העבדים. בתחום ההגירה הכניס תנועות כנגד השבטים האינדיאניים למדיניות העקירה שנמשכה מתקופת ג'קסון.
ואן ביורן ראה את העבדות כבעיה מוסרית, אך חשב שהחוקה מאפשרת לה. במהלך כהונתו התנגד לביטול העבדות הפתאומי. מאוחר יותר, ב-1848, התמודד כמתמודד בולט מטעם קבוצות מתנגדי עבדות (כגון Free Soil ו-Barnburners), אך לא נבחר.
מינה שני שופטים לבית המשפט העליון ומספר שופטים פדרליים למחוזות. חלק מהמינויים היו חלק ממחלוקות פוליטיות של אותה תקופה.
המשבר הכלכלי והמתקפות על סגנון חייו הובילו לתבוסתו בבחירות של 1840 לוויליאם הנרי הריסון. לאחר כהונתו חזר לביתו בקינדרהוק וניסיונותיו לחזור לנשיאות בשנים הבאות לא צלחו. בבחירות 1844 הפסיד כמתמודד מוביל במפלגה הדמוקרטית ונאלץ להסכים בגיבוי לג'יימס פולק.
במהלך שנות ה-40 וה-50 התמודד פעמים נוספות ולקח חלק בפוליטיקה, כולל התמודדות ב-1848 מטעם מפלגות קטנות נגד העבדות. בבחירות 1860 תמך בסטיבן דאגלס. כשהחלה מלחמת האזרחים תמך באיחוד ובקandidט לינקולן. בריאותו הידרדרה ב-1861, ונפטר ב-24 ביולי 1862 בגיל 79. הוא נקבר בקינדרהוק.
נשא לאשה את חנה הואס ב-1807. היו להם חמישה בנים; בתו היחידה נולדה מתה. אשתו מתה ב-1819 והוא לא נישא שוב.
ואן ביורן מופיע בספרות ובתרבות הפופולרית: בדמויות ובאזכורים בסדרות ובסרטים, כולל התייחסויות ב"Seinfeld", במערוכות "Doonesbury" ובסרט "Amistad".
מרטין ואן ביורן נולד ב-5 בדצמבר 1782 בקינדרהוק שבניו יורק. משפחתו דיברה הולנדית. הוא למד להיות עורך דין צעיר.
הוא נכנס לפוליטיקה כילידי ונבחר לוועדות במדינה. בנה קבוצה חזקה בניו יורק בשם "הרג'נסי". בגלל יכולתו לארגן אנשים כינו אותו "הקוסם הקטן".
הוא שירת בסנאט של ארצות הברית והיה מזכיר המדינה. אחר כך היה סגן הנשיא של אנדרו ג'קסון.
ב-1837 נבחר לנשיא. באותה שנה התחיל משבר גדול בכלכלה. הרבה אנשים איבדו עבודות ובנקים קרסו. אנשים האשימו אותו על המשבר.
הוא סירב לקבל את טקסס מיד לארה"ב. הוא פחד שזה יפגע ב"איזון" בין מדינות עם עבדים וללא עבדים.
ואן ביורן חשב שעבדות היא בעיה קשה. הוא אמר שהיא לא טובה, אך גם חשב שהחוקה מאפשרת אותה אז.
בשנת 1840 הוא הפסיד בבחירות. אחר כך ניסה לחזור אך לא הצליח. כשהחלה מלחמת האזרחים הוא תמך באיחוד ובנשיא לינקולן.
נשא את חנה והיו להם חמישה בנים. אשתו מתה ב-1819. ואן ביורן נפטר ב-24 ביולי 1862 בגיל 79.
שמו מופיע בתוכניות וסרטים. למשל התייחסויות ב"Seinfeld" ובסרט "Amistad".
תגובות גולשים