מרטין צ'ארלס סקורסזה נולד ב-17 בנובמבר 1942 בניו יורק. הוא בנם של מהגרים מאיטליה וגדל בשכונת 'איטליה הקטנה'. מאבותיו ומהילדות שלו נובע חלק גדול מהחומר שעליו מבוססים סרטיו.
כילדו סבל מאסתמה, מחלה נשימתית, והיה מבודד בבית בזמן התקפים. הצפייה ברחוב מחדרו החלה לעצב אצלו חזון ויזואלי מיוחד. סביבתו הכלכלית הייתה צנועה, והאווירה בשכונה נזכרת כקשה ולעיתים אלימה.
סקורסזה ניסה תחילה מסלול דתי, אך עזב את הסמינר והלך ללמוד קולנוע באוניברסיטת ניו יורק. כבר בשנות ה-60 צילם כמה סרטים קצרים ועבד כעורך סרטים לפני שביים את סרטו הארוך הראשון באמצע העשור.
בסרטיו חוזרים נושאים אישיים: חיי מהגרים, פשע מאורגן (המאפיה), אלימות, והנוכחות של סמלים דתיים. רבים מהמוטיבים מקורם בחוויות ילדותו ב'איטליה הקטנה'.
הפריצה הראשונה שלו הגיעה עם 'רחובות זועמים' (1973), סרט שחשף את שיתוף הפעולה שלו עם רוברט דה נירו. לאחריו הגיע 'נהג מונית' (1976), שהצית דיון ציבורי על אלימות בקולנוע. בשנות ה-80 ביים את 'השור הזועם' (1980), שעליו זכה דה נירו באוסקר, ואת סרטים נוספים ששילבו ריאליזם ואלמנטים ויזואליים חזקים.
בהמשך יצר קלאסיקות כמו 'החבר'ה הטובים' (1990) ו'קזינו' (1995). בשנות ה-2000 חזר להפקות גדולות: 'כנופיות ניו יורק' (2002), 'הטייס' (2004), ו'השתולים' (The Departed, 2006), שהקנו לו את פרס האוסקר על הבימוי ואת פרס הסרט הטוב ביותר. בשנים האחרונות ביים גם 'הזאב מוול סטריט' (2013), 'שתיקה' (2016) ו'האירי' (2019).
ב-1988 ביים את 'הפיתוי האחרון של ישו', שעורר מחלוקת דתית ובשל כך נאסרה הקרנתו בישראל עד שבית המשפט העליון ביטל את האיסור ב-1989. ההחלטה נחשבת לתקדים חשוב בהחלשת הצנזורה על סרטים בארץ.
סקורסזה עבד גם בטלוויזיה. בינואר 2010 הופיעה סדרה שהוא יצר בשם 'אימפריית הפשע' (Boardwalk Empire). על עבודתו הטלוויזיונית זכה בפרס אמי לבמאי סדרת דרמה. הוא ייצר גם סדרות דוקומנטריות ואגדות על אמנים כמו בוב דילן.
הוא שיתף פעולה פעמים רבות עם רוברט דה נירו ועם לאונרדו דיקפריו. לאורך הקריירה זכה בפרסי אוסקר, גלובוס הזהב, אמי ופרסים בין-לאומיים אחרים, וכן קיבל כיבודים על מפעל חיים, כולל הרצאת ג'פרסון ופרס עמית באפט"א.
מרטין סקורסזה נולד ב-1942 בניו יורק. הוריו היו מהגרי איטליה. הוא גדל בשכונת 'איטליה הקטנה'.
כשהיה ילד סבל מאסתמה. אסמה היא קושי לנשום. כשהיה חולה ישב בחדר והסתכל על הרחוב. זה עזר לו לדמיין סצנות לסרטים.
הוא למד קולנוע באוניברסיטת ניו יורק. אחרי הלימודים ביים סרטים קצרים ועבד בעורך סרטים.
יצר סרטים מפורסמים כמו 'רחובות זועמים', 'נהג מונית', 'השור הזועם' ו'החבר'ה הטובים'.
'השתולים' נתן לו את פרס האוסקר כבמאי. הוא עבד הרבה עם השחקנים רוברט דה נירו ולאונרדו דיקפריו.
בסרטים שלו יש הרבה דרמה, רחובות של ניו יורק, ולעיתים אלימות. הוא גם עוסק באמונה ובכנסייה ברגישות.
עשה גם סדרות לטלוויזיה, כמו 'אימפריית הפשע'. ביים גם סרטים דוקומנטריים על מוזיקאים.
תגובות גולשים