מרי שלי

מַרִי ווּלסֵטוֹנקרַאפט שֶלי (1797, 1851) הייתה סופרת אנגלייה, הידועה בעיקר כרנתקת "פרנקנשטיין". בתם של מרי וולסטונקראפט, סופרת פמיניסטית (תומכת בזכויות נשים), ושל ויליאם גודווין, פילוסוף (הוגה רעיונות), ואשתו של המשורר פרסי ביש שלי.

מרי נולדה בסומרס טאון. אמה מתה עשרה ימים אחרי הלידה. את חינוכה קיבלה בבית, והיא קראה הרבה מספרייתו הנרחבת של אביה. כבר בילדותה התחילה לכתוב, ובגיל צעיר פרסמה שירים.

ב-1814 פגשה את פרסי שלי. הם התאהבו, אביה כעס והם ברחו לצרפת יחד עם אחותה החורגת קלייר. אחרי מסע באירופה הם חזרו ללונדון וחיו יחד. השנים הבאות היו טרגיות: כמה מילדיה של מרי מתו בתינוקות. האירועים האלה והשאלות על חיים ומוות השפיעו על כתיבתה.

ב-1816 שהתה בז'נבה עם פרסי, הלורד ביירון וחברים. שם הוצעה להם חידון: לכתוב סיפור אימה. רעיון של מרי הפך מאוחר יותר לרומן "פרנקנשטיין". זאת יצירה על סטודנט שמעניק חיים ליצור שהוא ברא. הספר יצא ב-1818 בשם המלא "פרנקנשטיין, או פרומתאוס המודרני". רומן (סיפור ארוך) זה נחשב לאחד מעיקרי המדע הבדיוני (ז'אנר שעוסק בדמיון ומשמעות הטכנולוגיה).

ב-1816 התאבדה אחותה פאני, ואשתו של פרסי מתה גם היא. מרי ופרסי נישאו זמן קצר אחרי כן. ב-1822 פרסי טבע, ומרי נותרה אלמנה עם בנה. היא המשיכה לכתוב רומנים, מאמרים, נובלות ויומני מסע, וערכה ספרי שירה של בעלה.

מרי כתבה גם את הרומן "מתילדה", שפורסם רק אחרי מותה ב-1959. היא נפטרה בלונדון בגיל 53 ממחלת גידול במוח. נקברה בכנסיית סן-פיטר בבורנמות'.

מַרִי שלי (1797, 1851) הייתה סופרת אנגלית. היא כתבה את "פרנקנשטיין".

מרי נולדה לאם מפורסמת ולאב שהיה הוגה רעיונות. אמה מתה עשרה ימים אחרי לידתה. היא גדלה ולמדה בבית. היא אהבה לקרוא ולכתוב מאז ילדות.

כשהייתה צעירה פגשה את המשורר פרסי שלי. הם ברחו יחד ונסעו ברחבי אירופה. בקיץ 1816 הם היו בז'נבה עם חברים. שם הכריעו לכתוב סיפורי אימה, ורעיון של מרי הפך ל"פרנקנשטיין". זה סיפור על מדען שעושה יצור חדש.

מרי חוותה הרבה צער. כמה מילדיה מתו. בעלה פרסי טבע ב-1822. אחרי מות בעלה היא המשיכה לכתוב ספרים וסיפורים.

מרי מתה בלונדון בגיל 53 ממחלה במוח. היא נקברה בבורנמות'.