מריאן אנדרסון

מריאן אנדרסון (1897, 1993) הייתה זמרת קונטראלטו (הקול הנשׁי הנמוך ביותר) אפרו‑אמריקאית ידועה.


נולדה בפילדלפיה. בגיל שש הצטרפה למקהלת הילדים של הכנסייה. ב־1921 ביקשה להתקבל לבית ספר למוזיקה ללבנים בלבד, אך נדחתה בגלל גזעה. הממונה על ההרשמה אמרה: "איננו מקבלים צבעונים". היא המשיכה ללמוד שירה באופן פרטי.

הופעת הבכורה שלה עם תזמורת הפילהרמונית של ניו יורק הייתה ב־26 באוגוסט 1925, וזכתה לשבחים. ב־1928 שרה לראשונה בקרנגי הול. בתחילת שנות ה־30 יצא לממסע קונצרטים באירופה, שם חיזקה את המוניטין שלה. המלחין ז'אן סיבליוס הקדיש לה יצירה, וב־1935 החתים אותה המנהל סול יורוק.

ב־9 באפריל 1939 הופיעה במופע פתוח על מדרגות אנדרטת לינקולן בוושינגטון, אחרי שארגון בנות המהפכה האמריקאית (DAR) מנע את הופעתה באולם שלהם בגלל צבע עורה. האירוע, שאורגן בין השאר על ידי אלינור רוזוולט, זכה ליותר מ־75,000 צופים והושמע ברדיו ברחבי ארצות הברית. המקרה עורר סערה ציבורית וביטל חברות בארגון.

ב־1955 נרשמה בשיא ההיסטוריה כשנהייתה האפרו‑אמריקאית הראשונה ששרה במטרופוליטן אופרה בניו יורק, בתפקיד אולריקה ב"נשף המסכות" של ורדי. באותה תקופה כבר לא הייתה בקצה כוחה הקולי.

בשנות ה־50 וה־70 שימשה כנציגה של ארצות הברית באומות המאוחדות ושגרירת רצון טוב. ב־1972 קיבלה פרס שלום מהאו"ם. אחרי מסע פרידה ותפקידים ציבוריים, פרשה מן השירה ב־1965 אך המשיכה להופיע מדי פעם, למשל בקריינות ל"דיוקן לינקולן" של ארתור קופלנד ובקונצרט ב־1976 בניצוחו.

הוקרה ומורשת: קיבלה פרסים רבים, ביניהם פרס מרכז קנדי ופרס גראמי למפעל חיים (1991). ב־1963 הוענקה לה מדליית החירות הנשיאותית, וב־1977 מדליית הזהב של הקונגרס. סרט תיעודי על קונצרט לינקולן מ־1939 נבחר לשימור בארכיון הסרטים הלאומי. ב־2005 הונפק בול זיכרון בארצות הברית.

מריאן אנדרסון נפטרה ב־1993 בפורטלנד, אורגון, בבית אחיינה, המנצח ג'יימס דהפריסט. היא קבורה בבית הקברות עדן בפילדלפיה.

מריאן אנדרסון (1897, 1993) הייתה זמרת מפורסמת. היא הייתה קונטראלטו, קוֹל נשי מאוד נמוך.


היא נולדה בפילדלפיה. כשהייתה ילדה שרה במקהלה בכנסייה. כשהייתה צעירה ניסתה להתקבל לבית ספר למוזיקה, אבל סירבו לה כי הייתה שחורה. הממונה אמרה: "איננו מקבלים צבעונים". אז היא למדה לשיר עם מורים פרטיים.

הופעת הבכורה שלה הייתה ב־1925 עם תזמורת גדולה בניו יורק. ב־1928 שרה בקרנגי הול. היא נסעה להופיע באירופה והפכה למפורסמת.

ב־1939 הזמינו אותה לשיר במופע פתוח על מדרגות אנדרטת לינקולן בוושינגטון. זו היתה הופעה גדולה. הגיעו כ־75,000 אנשים ושידרו אותה ברדיו. המופע היה חשוב כי ארגונים מסוימים סירבו לתת לה לשיר במקום אחר בגלל צבע עורה.

ב־1955 היא הייתה האישה השחורה הראשונה ששרה במטרופוליטן אופרה, בית אופרה גדול בניו יורק. אחר כך קיבלה תארים והוקרות רבות. היא שירתה גם במצעדים ובהופעות חשובות.

היא קיבלה מדליות וכיבודים. בסוף חייה קיבלה פרס גראמי למפעל חיים. מריאן אנדרסון מתה ב־1993 בפורטלנד. יש בול דואר שנעשה לכבודה, וסרט מקונצרטה מ־1939 נשמר בארכיון חשוב.