מריו ורגס יוסה

מריו ורגס יוסה (28.3.1936, 13.4.2025) היה סופר, מחזאי ועיתונאי פרואני. זכה בפרס נובל לספרות ב-2010.

נולד בארקיפה בפרו למשפחה מהמעמד הבינוני. הוריו נפרדו לפני לידתו, והוא גדל עם משפחת אמו בארקיפה ובבוליביה, ואז חזר לפרו והתגורר בפיורה ובלימה. בגיל עשר פגש לראשונה את אביו. בגיל 14 נכנס לאקדמיה צבאית, אך עזב מוקדם והתחיל לעבוד כבר בגיל 16 כעיתונאי בעיתונים מקומיים.

בשנת 1953 נרשם לאוניברסיטת סן מרקוס בלימה ללמוד משפטים וספרות. ב-1955 נשא לאישה את חוליה אורקידי. ב-1957 פרסם את סיפוריו הקצרים הראשונים. קיבל מלגה למדריד, ואז עבר לפריז ב-1960, שם כתב הרבה ועבר תקופה קשה כלכלית. נישואיו הראשונים הסתיימו ב-1964. ב-1965 נישא לפטריסיה יוסה, ולהם נולדו שלושה ילדים, בין היתר אלווארו ורגאס יוסה.

ההכרה הבינלאומית הגיעה עם רומן הפריצה "העיר והכלבים" (1962), המבוסס על שנותיו בבית ספר צבאי. הספר תורגם לשפות רבות וזכה בפרסים; עובד גם לסרט. ב-1965 פרסם את "הבית הירוק", רומן על בית בושת והשפעתו על דמויות. ב-1969 יצא "שיחה בקתדרלה", רומן ביקורתי המתמודד עם שלטון דיקטטורי. בהמשך כתב גם רומנים היסטוריים, מותחנים וקומדיות; ספריו תורגמו ונתמכו על ידי מבקרים וקהל.

ב-1995 קיבל את פרס ירושלים לספרות. בשנים שלאחר מכן המשיך לפרסם רומנים היסטוריים, כולל את "El paraíso en la otra esquina" (2003).

בהתחלה תמך במהפכה בקובה ולמד מרקסיזם (תיאוריה כלכלית וחברתית שמדברת על שוויון ובעלות משותפת). עם הזמן התרחק מהרעיונות האלה, ובעיקר בעקבות מעצרו של המשורר חוסה פדילה ב-1971. לאחר מכן זיהה עצמו ליברל, תומך בחירות וחירויות פרט. ב-1990 התמודד לנשיאות פרו והפסיד לאלברטו פוג'ימורי. חי למעלה משלושים שנה באירופה וקיבל אזרחות ספרדית, ולאחר מכן חזר ללימה.

ביקר בישראל כמה פעמים והגדיר עצמו כ"ידיד ישראל". ביקר לראשונה בסוף 1976, והרצה באוניברסיטה העברית. ב-2005 וב-2016 חזר לביקורים וכלל סיורים בשטחים הפלסטיניים. כתב סדרת מאמרים בשם "ישראל-פלסטין, שלום או מלחמת קודש", שאוחדו בספר ב-2006. בביקוריו נפגש עם דמויות ישראליות שונות והשתתף בהפגנות ובמפגשים שנויות במחלוקת.

שנת המקור מצוינת בסוגריים.

מריו ורגס יוסה (1936, 2025) היה סופר מפורסם מפרו. קיבל פרס נובל לספרות. פרס נובל הוא פרס גדול לסופרים.

נולד בארקיפה וגדל גם בבוליביה. הוריו נפרדו כשהיה קטן. בגיל צעיר עבד בעיתון. עיתונאי זה מי שכותב חדשות.

למד באוניברסיטה, התחתן בשנות ה-50 והתחיל לפרסם סיפורים בסוף שנות ה-50. ב-1962 יצא הספר שגרם לו לפרסום גדול: "העיר והכלבים". הספר מדבר על חיי תלמידים בבית ספר צבאי. אחר כך כתב ספרים כמו "הבית הירוק" ו"שיחה בקתדרלה".

בהתחלה תמך במהפכה בקובה. למד מרקסיזם. מרקסיזם היא תורה שמדברת על שוויון. אחרי שממשל קובה כלא משורר ב-1971, ורגס יוסה השתנה והפך לליברלי. ב-1990 רץ לנשיאות פרו ולא ניצח.

ביקר בישראל כמה פעמים. הרצה באוניברסיטה העברית ב-1976. כתב מאמרים על ישראל והפלסטינים שיצאו בספר ב-2006.

שנת המקור מצוינת בסוגריים.