מרים גבריאלי

מרים גבריאלי (שם משפחתה המקורי גלייצמן; נולדה ב-26 בינואר 1935) היא שחקנית ישראלית בקולנוע, בתיאטרון ובטלוויזיה. היא זכתה בפרס אמ"י.

נולדה בתל אביב להורים אליעזר וצילה גלייצמן, שהיו בין מייסדי דגניה ב'. הוריה חזרו בתשובה וגידלו אותה בדת. בגיל 24 היא יצאה בשאלה, הפסיקה לחיות כנאמנה לדת.

למדה היסטוריה ומדעי המדינה באוניברסיטה העברית. את דרכה במשחק התחילה בחוג דרמה של ניסן נתיב (חוג ללימוד משחק).

הייתה חברה קרובה של חנוך לוין והשתתפה בכמה ממחזותיו בתיאטרון הקאמרי. ב-1984 הציגה הצגת יחיד, הצגה עם שחקן אחד, בשם שש שעה רקובה, על פי סיפורי לוין. שיחקה בתיאטרונות מרכזיים בישראל, בין היתר בתיאטרון הקאמרי, תיאטרון חיפה, תיאטרון באר שבע, בית ליסין והבימה. בתיאטרון הבימה שימשה גם בתפקידים מוזיקליים, למשל בגבירתי הנאווה בתפקיד גברת היגינס.

שיחקה בסרטים ישראליים רבים, כולל כמה כותרים בולטים. ב-2005 דיבבה, הקליטה קול לדמויות, בסרטים נני מקפי ומרי פופינס.

בטלוויזיה הופיעה בסדרות שונות. שיחקה ב-1996, 1998 בסדרה קפה פריז. הייתה אורחת בקומדיה שמש. ב-2003 מילאה תפקיד מרכזי בטלנובלה, סדרה שממשיכה מפרק לפרק, משחק החיים בתפקיד סוניה שחורי. המשיכה להופיע גם בעונות מאוחרות יותר וברצועות דרמה כמו חטופים, נבלות ומתים לרגע.

זכתה בפרס אמ"י.

נשואה בעבר לאוריאל גבריאלי (1954, 1975). לזוג נולדו שלושה ילדים.

מרים גבריאלי נולדה בתל אביב ב-26 בינואר 1935. שמה המקורי היה גלייצמן. היא שחקנית.

הוריה, אליעזר וצילה, היו בין מייסדי דגניה ב'. הם היו דתיים והגדילו אותה כדתייה. בגיל 24 היא הפסיקה לחיות לפי הדת.

למדה היסטוריה ומדעי המדינה והתחילה לשחק בחוג דרמה. חוג דרמה זה מקום ללמוד משחק.

הייתה חברה קרובה של המחזאי חנוך לוין. שיחקה במוזיאי תיאטרון חשובים בישראל, כמו הקאמרי והבימה. ב-1984 עשתה הצגת יחיד, הצגה של שחקן אחד.

שיחקה בסרטים ישראליים רבים. ב-2005 דיבבה שתי דמויות בסרטים נני מקפי ומרי פופינס. דיבוב זו הקלטת קול לדמות.

בטלויזיה שיחקה בסדרה קפה פריז ובסדרה שמש כאורחת. ב-2003 הייתה בכיכובה בטלוונולה משחק החיים, בתפקיד סוניה. הופיעה גם בסדרות דרמה כמו חטופים.

הייתה נשואה לאוריאל גבריאלי בין 1954 ל-1975. יש לה שלושה ילדים.