מרים המגדלית (ביוונית: Μαρία Μαγδαληνή) היא אישה יהודייה שמופיעה בבשורות הנוצריות כקרובה לישו ותומכת מרכזית שלו. היא מוזכרת כנוכחת בעת הצליבה, כמי שטיפלה בגופו אחרי שהורד מהצלב, וכמי שראתה את הקבר הריק ובישרה לתלמידים על תחייתו. יום חגה נקבע ל־22 ביולי בכנסיות הקתולית, האורתודוקסית והאנגליקנית.
בבשורה על-פי יוחנן מרים המגדלית מופיעה ליד הצלב ובבוקר ראשון מגיעה אל הקבר ורואה את האבן מוסרה ואת הקבר ריק. היא מודיעה לפטרוס ולתלמיד אחר, ונשארת לבדה. היא פוגשת אדם שלא מזהה אותו בתחילה, חושבת שהוא גנן, וכששומעת את קולו היא מזהה את ישו. הוא קורא לה בשמה והיא קוראת לו "רבוני" כלומר מורה, ואז היא הולכת להודיע לתלמידים שהוא חי.
בימי הכנסייה הקדומה נוצר ערבוב בין סיפורים על כמה נשים בשם מרים. הם זיהו אותה גם עם ה"חוטאת" בבהשורה על-פי לוקאס ועם מרים מבית היני. האפיפיור גרגוריוס במאה השישית הכריז שהן אותה דמות, וכך זו הייתה עמדת הכנסייה הקתולית במשך מאות שנים. בשנת 1969 הכנסייה הקתולית חזרה בה מהאיחוד הזה והפרידה בין הדמויות. ההסברים לאיחוד משתנים: בלבול, פישוט המסורת או ניסיון להקטין את מעמדה של מרים.
יש מקורות מאוחרים ותאוריות מודרניות שמציגות קשר אינטימי בין מרים לישו. באוונגליון אפוקריפי בשם "הבשורה על פי פיליפוס" (אוונגליון אפוקריפי = טקסט שמאוחסן מחוץ לקאנון הנוצרי) מופיעה תיאורית קרבה מיוחדת. שם משתמשים במילה היוונית koinonos כדי לכנות את מרים; פירוש המילה יכול להיות "שותפה" או "בת זוג".
לפי אגדות מאוחרות מרים הפליגה למצפון אירופה עם קבוצה של אנשים. לפי המסורת סירתם הגיעה לחופי דרום צרפת, שם נקשרו אליה סיפורים ואפילו כנסיות שהוקדשו לזכרם. חלק מהסיפורים כוללים שמות רבים, אך זהותם משתנה בין גרסאות.
בתלמוד מובאות אזכורים של מרים מגדלא בצורה שלילית. שם מסופר סיפור שמקשר אותה לדמויות אחרות ומעלה טענות שונות. יש החוקרים שמפרשים זאת כשם גנאי או כשיבוש של השם "מגדלא".
"הבשורה על פי מרים" היא מגילה שהתגלתה במאה ה־19. במסמך זה מרים מוצגת כדמות שלימד אותה ישו ודיבר עמה בקרבה מיוחדת. לפי המגילה יש לה תפקיד דיבורי חשוב בין התלמידים.
מרים המגדלית מופיעה רבות בספרות ובמוזיקה המודרנית. דוגמאות בולטות הן הספר "צופן דה וינצ'י" שהעלה תיאוריות על קשרים בין מרים לישו, ושירים או הופעות של אמניות מודרניות שמשתמשות בדימויה באופן מטאפורי. לאורך ההיסטוריה היא גם הוצגה באמנות ובכנסיות, למשל ציורים ופסלים וכנסיות שנבנו לכבודה.
מרים המגדלית הייתה אישה שחיה בתקופת ישו. היא הייתה קרובה אליו ועוזרת לו.
בבשורה של יוחנן מרים מגיעה בבוקר אל הקבר. היא רואה את הקבר ריק. היא פוגשת אדם ולא מזהה אותו. כששומעת את קולו היא מזהה שזה ישו. הוא קורא לה בשמה והיא קוראת לו מורה. אחר כך היא הולכת לספר לתלמידים שישו חזר לחיים. "חזר לחיים" פירושו שקם שוב אחרי שמתו.
לפי מסורות יש הרבה בלבול בין מרים המגדלית לנשים אחרות ששמן מרים. במשך שנים רבים חשבו שהן אותו אדם. מאוחר יותר הכנסייה הפרידה ביניהן.
יש כתבים ישנים שאומרים שמרים הייתה ממש קרובה לישו. כמה כתבים קוראים לה "שותפה". יש גם סיפורים אחרים שמתארים זאת באופן שונה.
יש אגדות שאומרות שמרים הפליגה עם אנשים והגיעה לדרום צרפת. שם בנו כנסיות לזכרה. אלה סיפורים עממיים של מסע והרפתקה.
נמצאה מגילה שנקראת "הבשורה על פי מרים". במגילה הזו מרים מדברת ופותחת בתפקיד חשוב. המגילה התגלתה בסוף המאה התשע-עשרה.
מרים מופיעה בספרים ושירים מודרניים. למשל ספר מפורסם העלה שאלות עליה. אמנים משתמשים בסיפור שלה בשירים ובקליפים.
תגובות גולשים