מרית מדברית

מרית מדברית (שם מדעי: Anvillea garcinii, נקראת גם אנווילאה מדברית) היא בן שיח מעוצה, כלומר שיח עם גזע ועלים עבים. היא שייכת למשפחת המורכבים, משפחה רחבה של צמחים עם פרחים מאוחדים.

הצמח גדל בצורת כדור וגובהו 20, 50 ס"מ, תלוי בכמות המים. עליו משתנים בין עונות השנה: בקיץ הם קטנים ומכוסים שערות לבנות שמגנות מפני שמש חזקה. בחורף, אחרי הגשם, צומחים ענפים עם עלים רחבים יותר, באורך כ־2 ס"מ, ושפתם משוננת.

הפריחה מתרחשת בסוף החורף, מפברואר עד אפריל. התפרחות (אשכולי פרחים) יושבות בקצות הענפים, קוטר כל אחת כ־3 ס"מ. הפרחים צינוריים וצבעם צהוב. התפרחת עטופה במעטפת עלים מאוחה שבבסיסה, שנסגרת לאחר הבשלת הזרעים ומגנה עליהם.

המעטפת נפתחת רק אחרי גשם חזק של כמה דקות, וגשם נוסף דוחף את הזרעים החוצה ומפזרם סביב הצמח. המנגנון הזה מבטיח שהזרעים ייצאו רק כשהאדמה קיבלה מספיק מים לנביטה. ענפי המרית עמידים מאוד ויכולים להישאר על העצים שנים לאחר מות הצמח.

תפוצתה סהרו-ערבית. בישראל היא נמצאת בחלקים החמים של הנגב, במדבר יהודה ובבקעת ים המלח, בעיקר בערוצי נחלים ובסדקי סלעים. השם העברי "מרית" נגזר מצורת העלים שלה.

מרית מדברית (Anvillea garcinii) היא שיח קטן עם גזע עבה. שיח עם גזע עבה זהו "בן שיח מעוצה".

היא צומחת בצורת כדור. גובהה 20, 50 ס"מ, לפי כמות המים.

בקיץ עלים קטנים עם שערות לבנות. השערות מגנות על העלים מהשמש.

בחורף, אחרי הגשם, צומחים ענפים עם עלים רחבים באורך כ־2 ס"מ.

הפריחה היא מפברואר עד אפריל. הפרחים צהובים ויצאים בקבוצות בקצות הענפים. המעטפת של הפרחים נסגרת אחרי שהזרעים בשלים.

המעטפת נפתחת רק אחרי שתי גשמים. אז הזרעים נזרקים סביב הצמח. זה עוזר לזרעים לנבוט כשיש מים.

המרית גדלה במדבריות חמות, כמו הנגב ומדבר יהודה. השם "מרית" הגיע מצורת העלים.