מרק אנטוקולסקי

מרק (מרדכי) אנטוקולסקי (2 בנובמבר 1840, 26 ביולי 1902) היה פסל וצייר יהודי רוסי-ליטאי.

נולד כאחד מתוך שמונה ילדים באנטוקול, פרוור של וילנה. הוריו ניהלו מסעדת פועלים. המשפחה הייתה אדוקה וענייה, אך כישרונו האמנותי של מרדכי בלט כבר בילדותו.

תודות לתמיכה של תומכים, נשלח לאקדמיה לאמנות בסנקט פטרבורג. שם החל להתפרסם בחוגי האמנות ברוסיה. בשנותיו האחרונות יצא לפריז וזכה שם לתהילה.

אנטוקולסקי רצה שהיהודים יתקרבו לאמנויות הפלסטיות. אמנות פלסטית = יצירה בתלת־ממד, כמו פסלים ותבליטים (תבליט = תמונה מורמת על משטח). שניים מתלמידיו השקיעו ברעיון: בוריס שץ שלמד אצלו ב-1889 ייסד אחר כך את "בצלאל", ובאיליה גינצבורג שניהל בית־ספר בפולין (נסגר ב-1941 בגלל מלחמת העולם השנייה).

אנטוקולסקי נחשב הפסל היהודי הראשון. פיסל דיוקנאות ותבליטים של אישים ידועים, בין היתר איוואן האיום, לב טולסטוי, טורגנייב וברוך שפינוזה. אחד מפסליו המפורסמים הוא מפיסטו.

לאחר מותו ביקשה סנקט פטרבורג להיות מקום קבורתו. כיום קברו נמצא בבית הקברות היהודי בעיר.

על שמו נקראו רחובות בתל אביב (לא רחוק מבניין העירייה), בשכונת נווה בצלאל בירושלים וברחוב בווילנה.

בשנת 1872 נישא לניה אלטוב, בתו של סוחר יהודי אמיד. לזוג נולדו שלושה ילדים: אסתר, אלכסנדרה ולב. האלמנה התגוררה עם ילדיה בצרפת לאחר מותו.

מרק (מרדכי) אנטוקולסקי (1840, 1902) היה אמן יהודי מרוסיה.

נולד באנטוקול, ליד וילנה. המשפחה שלו הייתה דתית ועשויה להיות ענייה. הוא היה אחד משמונה ילדים. כבר בילדותו היה מוכשר באמנות.

מעניקים שלחו אותו ללמוד באקדמיה לאמנות בסנקט פטרבורג. שם הוא למד ולעבוד. כשהיה מבוגר נסע לפריז וזכה לתהילה.

אנטוקולסקי עבד כפסל, אדם שעושה פסלים, וגם כצייר. הוא עבד על דיוקנאות (תמונות של אנשים) ותבליטים, תמונות מורמות על משטח.

הוא יצר יצירות של אנשים מפורסמים כמו טולסטוי ושפינוזה. פסל מפורסם שלו הוא מפיסטו.

שתי תלמידים שלו הקימו בתי־ספר לאמנות. בוריס שץ ייסד את בצלאל בישראל. אחד מבתי־הספר בפולין נסגר ב-1941 בגלל המלחמה.

אנטוקולסקי התחתן ב-1872 והיו לו שלושה ילדים. לאחר מותו קברו נמצא בבית העלמין היהודי בסנקט פטרבורג. רחובות בתל אביב, ירושלים ווילנה נקראו על שמו.