משגב עם

משגב עם הוא קיבוץ בצפון, באצבע הגליל ליד מטולה וקריית שמונה, שייך למועצה אזורית הגליל העליון. הוקם ב-2 בנובמבר 1945 על אדמות שנרכשו מהכפר הלבנוני עדייסה. המייסדים היו כ-20 חברים ממחלקת הפלמ"ח (פלמ"ח, יחידת לוחמים והכשרה של היישוב), שעברו הכשרה בקיבוצים אחרים. בתחילה חיו שם תנאים קשים: מעט מים, אדמה מוגבלת ובידוד רב. עד אמצע שנות ה-50 מספר התושבים נשאר נמוך.

בהקמתו לא הייתה דרך סלולה; תחילה חיבר שביל תלול את הקיבוץ לכפר גלעדי. החברים סללו בדרכים זמניות שהצריכו לעתים אישורים חיצוניים. בין 1947 ל-1950 נבנה כביש שיוצר חיבור טוב יותר לאזור; ב-1970 השדרוגים הפכו את הדרך לפחות חשופה לגבול.

בחודשים הראשונים נשאו מים על גבי חמורים מהכפר הסמוך. ב-1946 התגלה מעיין (עין משגב) והוקם מערך שאיבה לבריכה גבוהה בקיבוץ. ב-1955 חובר הקיבוץ לקו מים אזורי. חשמל הגיע בהדרגה: גנרטור בתחילת שנות ה-50 סיפק חשמל חלקי, וחיבור לרשת הארצית הושלם רק ב-1960.

בהתחלה היו 19 חברים. לאורך השנים הייתה תחלופה רבה: גרעיני פלמ"ח, קבוצות נוער ועולים. בעשור הראשון של שנות ה-2000 גדל אחוז התושבים שאינם חברים, במיוחד סטודנטים ממכללת תל חי. מאז העשור השני של המאה ה-21 הקיבוץ קלט משפחות צעירות ובנה שכונות קהילתיות.

החברים חיו תחילה באוהלים ואז בצריפים. מבני אבן נבנו החל מ-1946. חדר אוכל מודרני הושלם ב-1962 והורחב ב-1978. ב-1983 עבר הקיבוץ ללינה משפחתית (ילדים בבית הוריהם). בשנות ה-2000 נבנו שכונות חדשות.

בתחילה עיקר העבודה הייתה הכשרת הקרקע וחקלאות מצומצמת: גן ירק, לול ורפת, מטע נשירים וכרם קטן. אחרי המלחמה נוהלו גם בריכות דגים ושדות. כלכלת המשק דרשה ידיים עובדות והייתה מאתגרת.

הוקמו מפעלים קטנים לאריגה ונגרייה לצעצועים. מפעל מרכזי שהתפתח היה מפעל שיאון, שייצר סרטים טקסטיליים ומוצרי חבישה רפואיים. המפעל שירת עובדים רבים מהאזור ואף עובדים מלבנון בתקופות שונות. ב-2011 נשרף המפעל והפסיק לפעול.

ב-1995 הקיבוץ נקלע לקשיים כלכליים. הוחלט על הפרטה וסגירת ענפים לא רווחיים. אחריות לפרנסה הועברה בהדרגה לחברים. נוצרה מערכת 'רשת ביטחון' לתמיכה בחולים ובקשי מצב, אך כל חבר משלם "מס קהילה" לפי הכנסתו.

הקיבוץ הקים בתי תינוקות ובתי ילדים כבר בימי ראשיתו. בשנות השישים הוקם בית ספר פנימי לכל כיתה. מאז שנות השבעים תלמידים גבוהים למדו בתיכון מחוץ לקיבוץ. כיום יש פעילות חינוכית מקיפה לגיל הרך וחינוך בלתי פורמלי.

התפתחות תחומי הרווחה כללה בית חם לוותיקים ומרכז פנאי לכל הגילאים. הקיבוץ משלב סטודנטים בפעילות התרבותית ובחינוך הבלתי פורמלי.

עקב מיקומו הסמוך לגבול לבנון, הקיבוץ ידע תקופות ירי ומהלומות לאורך השנים. נבנו מקלטים צמודים למבנים ועובדי חקלאות עבדו לעתים עם נשק. ב-1981 נהרגה חברה מפגיעה ישירה של פגז. במלחמות מאוחרות יותר התקשו התושבים לשהות בקיבוץ, ונבנו סידורי ביטחון חדשים, כולל חומות ושדרוג כבישים מוגנים.

ב-7 באפריל 1980 בוצע פיגוע בקיבוץ שבו מחבלים השתלטו על פעוטון ולקחו בני ערובה. המתקפה הסתיימה במבצע צבאי של כוחות מיוחדים. באירוע נרצחו מספר אנשים. האירוע תועד בסרט טלוויזיה.

הנסיגה מלבנון ב-2000 יצרה חששות ושינויים ביטחוניים. גדר המערכת הוסטה מערבה ונבנו סידורי הגנה חדשים. במלחמות מאוחרות כמו מלחמת לבנון השנייה ו"מגן צפוני" חלק גדול מהתושבים פונו. במהלך מלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023 החל ירי לעבר הקיבוץ, בתים ניזוקו ותושביו פונו.

בדצמבר 2024 החלה עיריית תל אביב-יפו בפרויקט שיקום תשתיות במשגב עם, במטרה לשדרג מבנים, תשתיות ומרחבים ציבוריים, תוך שמירה על הערכים ההיסטוריים של הקיבוץ.

הקיבוץ הוא קהילה רב-גילית וכלכלית יציבה. חיים בו כ-358 תושבים, בהם סטודנטים ותושבים שהם חברים במשק. יש מערכות חינוך מקיפות, שירותים קהילתיים, ספרייה ובריכת שחייה. המשק מקבל תמיכה לחברים הזקוקים לה, אך האחראיות הכלכלית של הפרט חשובה כיום.

משגב עם הוא קיבוץ בצפון, קרוב למטולה וקריית שמונה. הקיבוץ נולד ב-2 בנובמבר 1945. הקימו אותו חברים ממחלקת הפלמ"ח (פלמ"ח, יחידת לוחמים והכשרה). בתחילה היו שם מעט מים והרבה בעבודה קשה.

בהתחלה עלו לשם בשביל תלול. אחרי מלחמת העולם השנייה סללו כביש שהפך את הגישה קלה יותר.

בהתחלה הביאו מים על גבי חמורים. ב-1946 התגלה מעיין שנקרא עין משגב. אחר כך חיברו את הקיבוץ לקו מים אזורי. חשמל הגיע תחילה מגנרטור, ואחר כך הקיבוץ חובר לרשת הארצית.

האוכלוסייה השתנתה הרבה עם השנים. אנשים עבדו בחקלאות: גן ירק, מטעים ואפילו בריכות דגים. נבנו גם מפעלים. המפעל הגדול נקרא שיאון. ב-2011 הוא נשרף והפסיק לעבוד.

הקיבוץ הקים גני ילדים ובתי ספר. היום יש פעילויות לילדים ולמבוגרים, ספרייה ובריכת שחייה.

משגב עם נמצא ליד הגבול עם לבנון. היו תקופות של ירי ומלחמות. ב-7 באפריל 1980 היה פיגוע שבו ילדים וניצולים נחטפו, והאירוע נגמר במבצע שחרור. כמה אנשים נהרגו.

כיום חיים בקיבוץ כ-358 אנשים. יש בית ספר, שירותים קהילתיים ופעילויות. בדצמבר 2024 החל פרויקט שיקום לתחזוקת מבנים ותשתיות, כדי לשפר את החיים בקיבוץ.