הרב משה אביגדור עמיאל (1882, 1945) היה רב, דרשן (מורה ומרצה דתי), סופר והוגה-דעות מוביל בתנועה המזרחית והציונות הדתית. נולד בפורוזוב שבפלך גרודנה, למד בישיבות החשובות של דורו (טלז, בריסק, וילנה) והוסמך לרבנות בגיל צעיר. כיהן כרב במספר קהילות, ובין 1920 ל‑1936 שימש כרב הקהילה הדתית באנטוורפן. שם הקים בתי-ספר תורניים, ישיבה ומוסדות חינוך דתיים והוגדר על ידי החפץ חיים כ"גאון מופלא".
בשנת 1936 נבחר לרבה הראשי של תל אביב. בתל אביב הקים את ישיבת היישוב החדש (המכונה גם "ישיבת הרב עמיאל"), את "רשת החינוך התלמודי" ואת מוסדות תמיכה בתלמידי חכמים. בשנותיו האחרונות זכה בפרס הרב קוק לספרות תורנית.
עמיאל כתב בהלכה (הלכה = חוקי הדת היהודית), באגדה (אגדה = סיפורים והסברים תורניים) ובמחשבה. סגנונו מובחן: בהיר, לוגי ועשיר ברעיונות.
שאיפתו הייתה ליצור שיטה אחידה לחקר ההלכה. ספרו המרכזי "ספר המידות לחקר ההלכה" מציג מידות וכללים להבנת ההלכה. לפניו פרסם את סדרת "דרכי משה", ניתוחים פילוסופיים והלכתיים שמנסים להחזיר את דרך לימוד הראשונים ולהסביר בעיות קשות בתלמוד.
ספריו זכו להערכה רבה בין חוקרי התלמוד. מבקרים הכירו בחידושיו, אם כי היו גם מתנגדים שהטילו ספק בשיטותיו.
עמיאל התעניין בשאלות של זהות יהודית, דת ולאומיות. הוא התנגד להפרדה מוחלטת בין דת ללאומיות, ודרש שהלאום יישען על תורה. פרסם מאמרים בשאלות חברתיות וצדק, ועסק בביקורת על התופעות של תקופתו.
פעל באופן בולט בתנועת המזרחי. היה נציג ועידת המזרחי וממובילי הדיונים על יחסי הדת והציונות. קרא לחיזוק ההשפעה הדתית בתוך הציונות ולשיתוף עם קבוצות שונות בפעילות המעשית.
לסיום: בעשור האחרון לחייו סבל ממחלת לב. בשנת 1945 פקעה נשמתו לאחר מחלה. על שמו נקראו רחובות, ישיבה וכפר-נוער; ב־1987 הונפק בול דואר עם דמותו.
משה אביגדור עמיאל נולד ב‑1882. הוא היה רב (איש דת שקורא ומלמד) וסופר. למד בישיבות (בתי-ספר תורניים) גדולות. בשנות ה‑20 וה‑30 עבד באנטוורפן שבבלגיה. שם פתח בתי-ספר וישיבה.
בשנת 1936 הגיע לעיר תל אביב. שם היה Rabbai הראשי של העיר. הקים את ישיבת היישוב החדש. גם ייסד רשת חינוך לתלמידים שעובדים ולומדים ביחד.
הוא כתב ספרים על הלכה (הלכה = חוקי הדת), על מחשבות ודיבורים לשבת. כתב גם ספר בשם "דרכי משה" וספר שיטה גדול לחקר ההלכה. הספרים עזרו לתלמידים להבין טוב יותר את התלמוד.
עמיאל היה פעיל בתנועה שנקראתה המזרחי. הוא רצה שהציונות תהיה גם דתית. הוא דיבר על צדק וחינוך.
סוף חייו חלה ועבר לעולמו ב‑1945. על שמו קרויים רחובות וישיבה. בול דואר הודפס עם פניו.
תגובות גולשים