משה אישון

משה אישון (אויגאפעל; 1928, ט"ו בסיון תשע"ה, 2 ביוני 2015) היה עיתונאי ועורך ישראלי. הוא עמד בראש עיתון "הצופה" בין 1981 ל‑1997, ושימש אחר כך כפובליציסט במקור ראשון.

נולד בפולין לנחה ולשלמה, במשפחה ששייכת לחסידות דינוב ובלז (תנועות חסידיות יהודיות). בזמן מלחמת העולם השנייה, בעקבות הסכם ריבנטרופ, מולוטוב, עברה המשפחה לרוסיה. שם הוחרמו זכויות היהודים; הם הואשמו בריגול, כלומר, בהאשמות שאמרו שהם מרגלים, ובהתוצאה הוגלו לסיביר.

בשנת 1950 עלה לארץ עם משפחתו. אביו נפטר מיד לאחר מכן. אישון עבד שנים רבות ב"הצופה" בתפקידים שונים. ב‑1981 מונה לעורך העיתון ושימש בתפקיד שש עשרה שנה. פורסמו לו מאות מאמרי דעה; פובליציסט הוא כותב מאמרים המשפיעים על דעת הקהל. הוא היה דמות משמעותית בציבור הציוני‑דתי.

נישא לחיה, והזוג גר זמן רב בתל אביב. היו להם שלושה ילדים; בנו הרב שלמה עומד בראש מכון כת"ר. בשנת 2001 קיבל את פרס יקיר העיר תל‑אביב‑יפו.

משה אישון נולד בפולין ב‑1928. שמו המקורי היה אויגאפעל. הוא נפטר ב‑2 ביוני 2015.

כשהייתה מלחמה המשפחה עברה לרוסיה. שם האשימו את היהודים בריגול. ריגול זה אומר שהם אמרו שהם מרגלים. המשפחה הוגלתה לסיביר, אזור רחוק וקשה.

בשנת 1950 הגיעו לארץ ישראל. אביו של משה מת זמן קצר אחר כך. משה עבד בעיתון "הצופה". עורך זה אדם שאחראי על העיתון. הוא היה העורך בין השנים 1981 ו‑1997.

אחרי שהעיתון התאחד עם עיתון אחר, הוא כתב בעיתון שנקרא "מקור ראשון". הוא כתב הרבה מאמרים שקראו להם מאמרי דעה. משה היה נשוי לחיה והיה להם שלושה ילדים. בנו שלמה מנהל מכון שנקרא כת"ר. בשנת 2001 קיבל משה פרס מהעיר תל‑אביב.