מַשּׂוּאָה היא התנחלות ומושב שיתופי השייך לארגון יישובי העובד הציוני. היישוב שוכן בבקעת נחל תרצה, קרוב למפגשו עם בקעת הירדן.
המושב עלה לקרקע ב־1 בינואר 1970 כהיאחזות נח"ל. היאחזות נח"ל היא נקודת יישוב שהוקמה על ידי יחידות נח"ל, חיילים שעסקו גם בעבודה חקלאית. בקיץ 1971 הושלם קידוח מים לאתר. במאי 1974 אוזרח המקום בידי גרעין של העובד הציוני והפך למושב אזרחי. הקרן הקיימת הכשירה את הקרקע ומשרד השיכון הקים 33 יחידות דיור.
שטח המושב היה כ־4,000 דונם. הדגש החקלאי תוכנן על ירקות, מטעים וגידול תרנגולי הודו. בסוף שנות ה־70 צבר המושב חובות כבדים. התושבים התלוננו על איכות אדמה ירודה ואספקת מים וחשמל בלתי יציבה. מצב זה נמשך לתקופה בשנות ה־80.
בשנת 1980 הוסב אתר ההיאחזות לבית ספר אזורי. בשנות ה־90, במסגרת הסדר חובות ובחסות "חוק גל", נמחקו רוב חובות המושב. ב־1999 בנתה חברת מקורות מאגר מים למקום.
באביב 2019 חזר משבר חמור בעקבות מחסור במים. הבעיות נגרמו משילוב תשתיות מים וחשמל לקויות והקטנת מכסות המים, מה שגרם להפסקות חשמל ותקלות שאיבה. ב־2021 נרשם כי היישוב צמח בקצב השני בגודלו ביהודה ושומרון, אחרי מבואות יריחו, עם יותר מ־46% גידול אוכלוסייה.
שם המושב ניתן על שם המשואות (אפסי אור) שהדלקו בימי בית שני לציון ראש חודש ומועדים, על פסגת קרן סרטבה הסמוכה.
במקור לא צוינו אתרים ספציפיים בקרבת היישוב.
מַשּׂוּאָה הוא יישוב קטן ומושב שיתופי. מושב הוא כפר שבו משפחות עובדות יחד.
המושב הוקם ב־1 בינואר 1970 כהיאחזות נח"ל. נח"ל הם חיילים שעזרו גם בחקלאות. בקיץ 1971 קידחו באר מים. במאי 1974 המקום אוזרח והפך למושב אזרחי. נבנו 33 בתים. השטח היה כ־4,000 דונם (יחידות שטח).
המטרה הייתה לגדל ירקות, עצים ותרנגולי הודו. ב־1979 המושב צבר חובות גדולים. התושבים התלוננו על אדמה לא טובה ומים וחשמל לא יציבים. ב־1980 המקום הפך לבית ספר אזורי. בשנות ה־90 רוב החובות נמחקו. ב־1999 נבנה מאגר מים על־ידי חברת מקורות.
באביב 2019 היה שוב מחסור במים בגלל תקלות בתשתית והקטנת מכסות המים. ב־2021 היישוב גדל הרבה, יותר מ־46% תושבים חדשים, והיה השני בקצב הצמיחה ביהודה ושומרון אחרי מבואות יריחו.
השם נובע מהמשואות, אש שנדלקה בעבר על פסגת קרן סרטבה לסימון ימים מיוחדים.
אין פרטים נוספים על אתרים בקרבת היישוב במקור.
תגובות גולשים