משחק מחשב הוא תוכנה שמפעילה משחק ומתקיימת אינטראקציה עם השחקן. הוא סוג של משחק וידאו שמופעל על מחשב אישי, בדרך כלל נשלט בעכבר ובמקלדת. עם מסכי מגע גם טלפונים חכמים וטאבלטים הפכו לפלטפורמות לרבות משחקים פשוטים ומורכבים.
הניסיונות הראשונים היו כבר ב-1947, כשניסו להציג טיל על מסך בעזרת שפופרת קרן קתודית (CRT). ב-1952 סנדי דאגלס פיתח את OXO, גרסה ממוחשבת של איקס-עיגול שהופעלה על מחשב EDSAC. בשנות ה-50 והרבה משנות ה-70 המשחקים היו רובם טקסטואליים ורצו על מחשבים מרכזיים.
בשנות ה-80 חזרה תעשיית המשחקים לאחר משבר וגרפיקה שאינה טקסטואלית הפכה לנפוצה. בהמשך הגרפיקות השתפרו וצמחו צבעים ועמודות פיקסלים עד ל-SVGA. כניסת העכבר ושימוש אפשריים בג'ויסטיק שינו את הממשק. בעשור הראשון של המאה ה-21 מסכי מגע הפכו לפלטפורמה חשובה. בעשור השני תעשיית המשחקים גדלה מאוד והכנסותיה עברו את תעשיות הקולנוע והטלוויזיה; ב-2018 ההכנסות היו כ-135 מיליארד דולר.
האלמנט המרכזי שבו שופטים משחק הוא "משחקיות" (Gameplay), אופי האינטראקציה בין השחקן למשחק. חומרת המחשב מאפשרת חוויות מרובות חושים: גרפיקת תלת־ממד, סאונד כיווני ובקרי היגוי שמגיבים ברעידות וכוח.
סוג המשחק קובע סוג המשחקיות: יש משחקים שדורשים תגובות מהירות ושליטה רציפה, ויש משחקים אסטרטגיים שבהם התורים ארוכים יותר.
משחקים שמכוונים לפתרון חידות ולחקירת עלילה. הם שמים דגש על חשיבה וסיפור. דוגמה מוכרת היא סדרות ה"קווסט" של סיירה.
המשתתף מנהל משאבים ומפקד על יחידות כדי להשיג מטרה. "משחקי ניהול" (Tycoon) הם תת־סוג, בהם שותלים ומנהלים עסקים או ערים. ברובם יש מערכה לשחקן יחיד ולעתים מרובי משתתפים (בדרך כלל עד כמה שחקנים בודדים במספר מצומצם). דוגמה קליטה היא Plants vs. Zombies.
השחקן מגלם דמות ומפתח אותה. במשחקים אלה מגלים עלילה, משפרים מיומנויות ורוכשים חפצים. סוגה זו התפתחה מתוך המשחקים שולחניים כמו Dungeons & Dragons. דוגמאות בולטים כוללות World of Warcraft ו-Fallout.
סוגת אתגר פיזי שמחייבת תגובות מהירות וקואורדינציה. תתי־סוגים חשובים הם משחקי ירי בגוף ראשון (FPS), שבהם רואים את העולם מעיני הדמות, ומשחקי ירי בגוף שלישי (TPS), שבהם רואים את הדמות מהצד. דוגמאות FPS: Doom, Half-Life; דוגמאות TPS: GTA, Max Payne, Fortnite. בעקבות ביקורת על מציאותיות של אלימות, חלק מהמשחקים מציגים אויבים דמיוניים.
משחקים המדמים פעילויות אמיתיות, כמו טיסות או חקלאות. הם נהנו מפיתוח מחשבים חזקים ומשחזור מדויק של כלי טיס או מערכות אחרות. דוגמאות: Descent ו-Farming Simulator.
משחקים המדמים מרוצי מכוניות או נהיגה בתרחישים אחרים. הם דומים למשחקי פעולה בדרישה לשליטה מהירה. דוגמאות: Need for Speed, Forza.
משחקים המדמים תחרויות ספורט. חברות רבות מקבלות רישיונות שמאפשרים להשתמש בקבוצות ושמות שחקנים אמיתיים. דוגמאות: FIFA ו-NBA Live.
יש מוזיאונים שמאגדים היסטוריה של משחקי המחשב. ב-2011 נפתח במנה בברלין מוזיאון כזה, המתעד תולדות המשחקים משנות ה-70.
מחקרים מראים שמשחקי פעולה יכולים לשפר קשב חזותי ותגובה מהירה. משחקים מספקים אימון לתפיסה החזותית ויכולים לשמש לאימון מוחי.
משחקים גם ניתנים להתאמה על ידי תכנות כדי לאמן מיומנויות ספציפיות.
במערכת החינוך נעשה שימוש גובר במשחקים ככלי הוראה. משחקים מאפשרים למידה פעילה, תרגול חוזר ומשוב מיידי. הם עוזרים לתלמידים בעלי לקויות למידה והפרעת קשב, בעזרת התאמות מתאימות.
שוק המשחקים השתנה עם האינטרנט. ב-2012 נמכרו כ-33.4 מיליון יחידות משחק ברחבי העולם. מודלים חדשים, כגון "חינם לשחק" (free-to-play), פרסום ומנויים, שינו את אופן רווחי החברות. תאוריית "הזנב הארוך" (Chris Anderson) מסבירה מעבר לשוק נישתי של מאות משחקים עבור קהלים שונים. ירידת מחירי חומרה (חוק מור של גורדון מור) והתחזיות לטכנולוגיות ענן צפויות להקטין עלויות ולהרחיב את השוק עוד יותר.
משחק מחשב הוא תוכנה שמשחקים בה בדיגיטל. השחקן שולט במחשב או בטלפון.
המשחקים התחילו כבר לפני שנים רבות. ב-1947 ניסו להראות טיל על מסך ישן. ב-1952 נוצר OXO, משחק איקס-עיגול על מחשב גדול.
עם הזמן הגרפיקה השתפרה, נכנס העכבר והטלפונים החכמים החלו להריץ משחקים.
"משחקיות" היא איך המשחק והשחקן מתקשרים. חלק מהמשחקים מהירים ודורשים מיומנות. חלקם איטיים וצריכים לחשוב.
משחקי הרפתקאות: פותרים חידות ועוקבים אחר סיפור.
משחקי אסטרטגיה: מנהלים משאבים ומפקדים על כוחות.
משחקי תפקידים: מגלמים דמות ושדרוגים אותה.
משחקי פעולה: דורשים תגובות מהירות.
משחקי סימולציה: מדמים פעילויות אמיתיות, כמו חקלאות או טיסה.
משחקי נהיגה: מרוצים ומכוניות.
משחקי ספורט: כדורגל, כדורסל וכדומה.
יש מוזיאון בברלין שמציג את היסטוריית משחקי המחשב.
משחקים יכולים לשפר את הקשב והתגובה. מורים משתמשים בהם כדי ללמד ולתרגל.
התעשייה גדולה מאוד. ב-2018 היא הרוויחה קרוב ל-135 מיליארד דולר.
תגובות גולשים