משימות מעבורות החלל

תוכנית המעבורות של נאס"א ערכה 135 טיסות. התוכנית הרוסית שיגרה מעבורת בשם בוראן בטיסה אחת לא מאוישת.

בתחילת הדרך בוצעו חמש טיסות ניסוי עם המעבורת אנטרפרייז. בטיסות אלו שוחררה המעבורת מגב בואינג 747 בגובה רב, וטסה בתוך האטמוספירה כמה דקות בלבד לפני שנחתה בעצמה על מסלול. המשימה הראשונה המבצעית של נאס"א הייתה STS-1, שנפתחה ב־12 באפריל 1981. התוכנית הסתיימה ב־21 ביולי 2011 עם נחיתת אטלנטיס במשימת STS-135.

לאחר השבתת המעבורות תכננו לבנות חללית חדשה, שתהיה בטוחה וזולה יותר. היא התבססה על טכנולוגיות מאפולו וממעבורות החלל, אך גם כללה חידושים. זה היה חלק מתוכנית קונסטליישן, שאיפשרה חזרה לירח עד 2020, הקמת בסיס ירחי ועתידות למשימות מאוישות למאדים. התוכנית בוטלה ב־2010.

כל המשימות האמריקאיות קיבלו את השם Space Transportation System, או בקיצור STS. בתחילה המספרים היו עוקבים עד STS-9. לאחר מכן שינו את השיטה לשם כמו STS-41-B במקום STS-11. השיטה החדשה הצביעה על שנת הכספים, אתר השיגור ומספר השיגור לאותה שנה (לדוגמה המספר 4 לשנת הכספים 1984). משימה STS-10 בוטלה, ובמקור הייתה אמורה להיקרא STS-41-A. אחרי אסון מעבורת צ'לנג'ר ב־1986 חזרו לשיטת המספור המקורית.

STS-3xx הן משימות הצלה מיוחדות. צוות למשימה כזאת נקבע מראש לפני כל שיגור שגרתי. משימת ההצלה לא מקבלת תאריך משל עצמה, והמעבורת שתבצע אותה היא זו שתהיה הבאה בתור לצאת לשיגור שגרתי. לדוגמה, אם ל־STS-121 (שבה ממריאה דיסקברי) יקרה תקלה, משימת ההצלה הייתה מתבצעת על ידי האטלנטיס, שהייתה הבאה בתור.

נאס"א התפעלו מעבורות חלל וביצעו 135 טיסות. הרוסים שיגרו את בוראן פעם אחת ללא טייס.

ראשית ביצעו חמש טיסות ניסוי עם אנטרפרייז. המעבורת הוצמדה לבואינג 747 ושוחררה באוויר. היא טסה מעט בתוך האוויר ונחתה על מסלול בכוחות עצמה.

הטיסה הראשונה הרשמית הייתה ב־12 באפריל 1981. התוכנית הסתיימה ב־21 ביולי 2011 כשאטלנטיס נחתה במשימת STS-135.

התכוונו לבנות חללית חדשה, בטוחה וזולה יותר. זה היה חלק מתוכנית שנקראה קונסטליישן. התוכנית רצתה להחזיר אנשים לירח ולבנות שם בסיס. בסוף בוטלה ב־2010.

כל המשימות קיבלו את השם באנגלית Space Transportation System, בקיצור STS. בתחילה שמו מספרים עוקבים. אחרי זה שינו את השיטה והמספרים העידו על השנה ואתר השיגור. אחרי אסון אחד ב־1986 חזרו לשיטה הישנה.

יש גם משימות הצלה שנקראות STS-3xx. הן מוכנות לעזור אם משהו רע קורה במשימה רגילה. המעבורת שמצילה היא זו שהייתה הבאה לצאת לשיגור.