"משכילים מוקדמים" הוא השם שניתן לקבוצה של יהודים במאה ה-18 בגרמניה, בפולין ובמזרח אירופה. הם התחילו לעסוק בפילוסופיה ובמדעים, כלומר בלימוד רעיונות חדשים ובתחומי טבע ומתמטיקה, דבר שלא היה מקובל ברבים מהקהילות האשכנזיות אז.
המשכילים המוקדמים לא פעלו כארגון דתי או פוליטי מאורגן. עם זאת הם הכינו את הקרקע להשכלה היהודית המאורגנת שנבנתה אחר כך. בין אחדים מהמשכילים היו תלמידי חכמים מהרקע הרבני שעברו ללימודי חכמות ומדע, כמו גם צעירים שנחשפו לתרבות ולמדע האירופי באוניברסיטאות.
דמויות מרכזיות מהתקופה כוללות את משה מנדלסון, שנתפס כגשר בין העולם הרבני לבין תרבות ההשכלה האירופית. לצד מנדלסון פעלו בכתיבה ובתרגום אנשי רוח ולומדים אחרים, שכתבו חיבורים ומחקרים, תרגמו ספרים ותקשרו זה עם זה במכתבים.
המשכילים הקימו גם חבורות קטנות בערים כמו ברלין ואמסטרדם. בסוף שנות ה-70 וראשית ה-80 של המאה ה-18 החל מעבר לפעולה ממוסדת יותר של תנועת ההשכלה היהודית. המעבר הזה נעשה בעיקר דרך חיבורים מודפסים, למשל פירושים, מאמרים וכתב עת, וכן דרך מוסדות חינוך כמו בית הספר "חינוך נערים" וחברות משכילים בערים שונות.
במזרח אירופה המשכילים המוקדמים המשיכו לפעול עוד דור או שניים, עד שהגיעה לשם גם תנועת ההשכלה הממוסדת. ההיסטוריונים שהתחקו אחר התופעה מסכימים שיש חשיבות למשכילים המוקדמים, אך חלוקים בשאלה אם יש לראות בהם חלק מתחיל של ההשכלה או תופעה נפרדת בפני עצמה.
משכילים מוקדמים היו קבוצת יהודים במאה ה-18. הם למדו מדעים ורעיונות חדשים. מדעים = לימוד על טבע, כוכבים ומתמטיקה.
הם לא היו ארגון גדול. הם כתבו ספרים ומכתבים. הם רצו שהיהדות תקבל גם ידע מהעולם החיצון. משה מנדלסון היה אדם חשוב. הוא עזר לחבר בין הלימוד היהודי לבין תרבות אירופה.
בחלק מהערים היו קבוצות קטנות של משכילים. בסוף המאה ה-18 החלו להראות רעיונות אלה בבתי ספר ובכתבים מודפסים. באזורים המזרחיים של אירופה זה קרה מאוחר יותר.
המשכילים המוקדמים הכינו את הדרך לשינויים שאחר כך נקראו "התנועת ההשכלה". זה היה שינוי של ללמוד גם מדע ותרבות חדשה וגם לשמור על המסורת היהודית.
תגובות גולשים