משפחת הורוביץ

משפחת הורוביץ (גם הורוויץ) היא משפחת לויים, כלומר בני שבט לוי, שעסקו בעבודת ההוראה והדת. מהמשפחה יצאו רבנים, אנשי דת וציבור, וגם מדענים, מוזיקאים ופילוסופים בעלי שם.


חלק ממקורות המשפחה ייחסו את שורשיה להימן המשורר הנזכר במקרא. ישנה מסורת מתועדת במגילות ייחוס עתיקות שמובילה עד משפחות לוי בדרום צרפת וצפון ספרד במאות ה-11 וה-12, כולל ערים כמו נרבון, מונפלייה, לוניל וגירונה. במאה ה-12 נולד רבי זרחיה הלוי, מחבר ספר המאור. בעקבות אלימות נגד יהודים בגירונה ב-1391 עבר ר' יוסף הלוי לאזור בוהמיה (כיום צ'כיה).

הבעל שם טוב אמר שמשפחת הורוביץ היא אחת משלוש משפחות מיוחסות ונקיות מדור לדור.


ברשומות פראג מופיע השם הורוז'ובסקי, וייתכן שהוא קשור לשינוי השם לאיש-הורוויץ אצל ישעיהו. ר' יוסף ובנו ר' משה התיישבו בעיירה הורוביץ במערב צ'כיה. ישעיה הלוי הורוביץ (1450, 1514) נחשב לאדם הראשון שנשא את שם המשפחה, ועל פי הסיפור אף רכש את העיירה ועבר לפראג. רבים הנושאים היום את השם הורוביץ או צורותיו הם כנראה צאצאיו. קיימת בתל־אביב עמותה שעוסקת במחקר הגנאלוגי של משפחת הורוביץ.

לישעיה היו שבעה בנים. שניים מהם בלטו כרבנים ונדבנים: ר' אהרון משולם זלמן ור' שבתי שפטיל. רבים ממשפחת הורוביץ מוסיפים את התיבה "איש", ראשי תיבות של שמות האבות: אהרון, ישעיה ושבתאי.

אהרון משולם זלמן הורוביץ החל בבניית בית הכנסת "פנקס שול" בפראג. אחיו פנחס השלימו את הבנייה. אחרי השואה כתבו ניצולים על קירות בית הכנסת את שמות שכ-70,000 יהודים מצ'כוסלובקיה שנספו. היום בית הכנסת משרת כמוזיאון. ממצאים כתובים וחפירות מראות שכבות של בתי כנסת קדומים במקום.


במשך מאות שנים המשפחה הייתה מבין ראשי הציבור בפראג. בני משפחה כיהנו כנשיאי הוועד הרבני, כאבות בתי דין ורבני ערים. השפעתם הייתה על הדת היהודית ועל ההיסטוריה היהודית הרחבה יותר, גם מעבר לפראג.


השם והמורשת של המשפחה מופיעים במקורות ובתיעוד תרבותי במקום.

הורוביץ היא משפחה יהודית ממשפחת לוי. לוי זה שבט מיוחד שקשור לעבודת הדת.


המשפחה מוצאת שורשים בעירים בדרום צרפת ובצפון ספרד, כמו נרבון ולוניל. במאה ה-12 חי ר' זרחיה הלוי, מחבר ספר חשוב.

ב-1391 עברו חלק מהמשפחה לצ'כיה אחרי תקופה קשה בגירונה.


השם הופיע ברשומות בפראג. ישעיה הורוביץ (1450, 1514) נחשב הראשון שלקח את השם הזה ועבר לפראג.

לישעיה היו שבעה בנים. שניים מהם היו רבנים ונדבנים חשובים.

ר' אהרון משולם זלמן הורוביץ התחיל לבנות את בית הכנסת "פנקס שול" בפראג. אחרי מלחמת העולם השנייה כתבו שם שמות של כ-70,000 יהודים שנפלו. היום בית הכנסת הוא מוזיאון.


בני הורוביץ היו מנהיגים בקהילה. הם השפיעו על חיי הדת וההיסטוריה מעבר לעיר שלהם.