משפט הסרבנים (ישראל 2003)
המשפט איחד את תיקים של חמישה פעילי שמאל רדיקלי, שמרי צמרת, נעם בהט, חגי מטר, אדם מאור ומתן קמינר, שסירבו להתגייס לצה"ל מטעמים מצפוניים. הם טענו כי אי אפשר להם לשרת בצבא בגלל תמיכתם בסיום השליטה הישראלית ביהודה, שומרון ועזה; הם ראו בכך חלק מהכיבוש שמפגע בזכויות של הפלסטינים. המקרה עורר עניין ציבורי והוליד סרטים דוקומנטריים, ביניהם "נערי הסיפון" של אורי ברבש.
בסרבנות יש מגוון סיבות: התנגדות לכיבוש, סירוב לבצע פקודה ספציפית, או פציפיזם (התנגדות למלחמה ולשימוש בכוח). בתקופת האינתיפאדה השנייה גדל גל של הצהרות סרבנות ממקבוצות כמו "מכתב השמיניסטים".
במרץ 2003 הועברו תיקיהם של כמה סרבנים לבית-דין צבאי, כלומר לבית משפט צבאי שיכול להטיל עונשי מאסר כבדים. העברה זו קרתה כדי לאפשר ענישה חמורה יותר מאשר דין משמעתי, שהוביל רק למחבוש קצר. החמישה ביקשו לאחד את תיקיםם, ובסופו של דבר הוצבו תחת סמכות בית-הדין.
המשפט החל ב-15 באפריל 2003. התביעה טענה שהחמישה סרבו לפקודה ולכן יש להענישם. ההגנה טענה שהפקודה הייתה בלתי חוקית כי היא פוגעת בכבוד האדם ובמצפון שלהם. עו"ד דב חנין ייצג את הנאשמים. הדיונים התרכזו בעיקר בעדויות האישיות של הנאשמים ובהנמקות המצפוניות שלהם.
החמישה הסבירו בפירוט מדוע מצפונם אינו מאפשר להם לשרת. מטר דיבר על מפגשים אישיים עם פלסטינים. קמינר הדגיש פגיעה בזכויות בסיסיות כמו חופש תנועה וחינוך. צמרת ציין את ההשלכות החברתיות והביטחוניות של ההחזקה בשטחים. נעם בהט דיבר על חינוך וסולידריות.
ב-4 בינואר 2004 הושמע פסק הדין. בית-הדין קבע שהנאשמים הורשעו בסירוב פקודה. השופטים כתבו גם ביקורת על התופעה וטענו שהסרבנות במקרה זה הייתה סלקטיבית, כלומר לא התנגדות כללית לצבא אלא התנגדות למדיניות מסוימת.
השופטים לא הסכימו על עונש אחיד. בסופו של דבר נקבע עונש נוסף של כשנה מעבר למה שכבר ריצו, ובפועל החמישה ישבו בכלא בין כ-21 ל-23 חודשים, יותר מכל סרבן מצפון בישראל עד אז. בית-הדין המליץ לפטורם משירות לאחר ריצוי העונש.
ב-7 בינואר 2004 נכנסו לכלא שש. לאחרונה הועברו לכלאים אזרחיים באמצע ינואר 2004. שם לימדו, למדו באוניברסיטה הפתוחה וסייעו לאסירים אחרים. ועדת קיצור העונשים קיצצה חלקית את עונשם, והחמישה שוחררו ב-15 בספטמבר 2004.
המקרה, יחד עם מקרים אחרים והחלטות בג"ץ, הוביל לירידה בכמות הסרבנים המוצהרים. חלק מהסרבנים בחרו שלא להצהיר על סירובם ופנו לדרכים אחרות להשתחרר מהשירות. עם זאת סרבנים מצפון המשיכו להיתפס מדי פעם ולהישלח למחבוש.
משפט הסרבנים (2003)
חמישה צעירים סרבו להתגייס לצה"ל כי הם חשבו שזה קשור לשליטה בשטחים.
הם רצו לשנות את המצב בעזרת מחאה אישית.
יש אנשים שמסרבים לשירות מהמצפון. זה אומר שהם מרגישים שזה לא נכון לעשות פעולה מסוימת.
החמישה הועמדו לדין בשנת 2003. בבית-הדין הצבאי שמעו את עדויותיהם.
הם הסבירו מדוע לא יכלו לשרת בגלל הפגיעה בזכויות של אנשים אחרים.
החמישה הורשעו ונכנסו לכלא. הם ישבו בכלא כמה חודשים ויצאו ב-15 בספטמבר 2004.
בזמן הכליאה הם למדו ועזרו לחברים לכלא.
המקרה הזה השפיע על אנשים וגרם לכך שפחות אנשים הצהירו על סירוב פתוח מאז.
הסיפור גם הפך לנושא בסרטים, כמו "נערי הסיפון".
תגובות גולשים