משפטי הציונים ברומניה היו סדרת משפטים שנערכו בשנות ה‑50 במטרה להעמיד לדין מאות יהודים, בעיקר מנהיגים ופעילים ציוניים. הם הואשמו בריגול לטובת ארצות הברית ובריגול למען אינטרסים זרים. משפטים אלה היו חלק ממגמה רחבה יותר בגוש הקומוניסטי שכללה גם את משפטי פראג ומשפט הרופאים במוסקבה.
יהדות רומניה הייתה פעילה מאוד בתנועה הציונית. הציונות היא התנועה שהתמחתה ברעיון שעל יהודים לעלות לארץ ישראל (עלייה = הגירה לארץ). ארגונים ציוניים ברומניה ארגנו כנסים, הוציאו עיתונים וסייעו בעבודות קהילתיות ובעלייה גם בזמן המלחמה. אחרי המלחמה המשיכו להפעיל אוניות מעפילים, ספינות שהובילו יהודים לישראל.
בזירה הבינלאומית התקיימו בשנות ה‑50 משפטים פוליטיים כנגד יהודים ופעילים קומוניסטים. בין האירועים הבולטים היו משפטי פראג ב‑1952 ומשפט הרופאים במוסקבה ב‑1953. האירועים הללו יצרו אווירה של חשד כלפי יהודים וציונים ברחבי גוש המזרח.
במפלגה הקומוניסטית הרומנית התרחש מאבק פנימי בין קבוצת מוסקבה בראשות אנה פאוקר וקבוצת בית הסוהר בראשות גאורגה גאורגיו‑דז'. ההאשמות כלפי אנה פאוקר, כולל קשרים לחו"ל ולציונות, הובילו למעצר שלה ב‑18 בפברואר 1953. בעקבות המעצר החל קמפיין נגד הציונים ברומניה והוסלמו המעצרים והחקירות.
בבוקרשט הועמדו לדין מנהיגים ציוניים בכמה גלים. בעולם התודעה הציבורית בלטו משפטים של ראשי בית"ר ושל מנהיגי התנועה הציונית, ביניהם אברהם לייבה זיסו (Zissu) ומישו בנבנישתי. כמה ממנהיגי המרכז נידונו למאסר עולם; רבים אחרים נידונו לעשר־עשרים שנות מאסר. בתקופה זו נערכו גם משפטים אזרחיים, שבהם נשפטו דיפלומטים ועובדי הצירות הישראלית. ב‑1954 נידונו מאות ציונים נוספים.
האירועים עוררו תגובה בישראל. ב‑24 במאי 1954 נערכה שביתת רעב בבית הכנסת הגדול בתל אביב, בה השתתפו גם נשיא המדינה וראש הממשלה, מתוך תמיכה באסירים ובדרישה לשחרורם.
גם בטרנסילבניה ובטימישוארה נערכו משפטים דומים. שם נידונו פעילים ותנועות נוער ציוניות, והעונשים היו דומים לאלו בבוקרשט.
לאחר מות סטלין ושינויים במדיניות הגוש הקומוניסטי, חלק ניכר מהאסירים שוחררו באמצע שנות ה‑50. חברי קבוצת ה‑13, שהיו מנהיגי התנועה ונידונו למאסרי ענק, שוחררו באפריל 1956. הרשות נתנה להם לעזוב את רומניה בתוך שלושה חודשים, ורבים הגיעו לישראל בחודשים הבאים, ביניהם זיסו וז'אן כהן.
בסוף שנות ה‑50 חזרה גל רדיפה נגד ציונים. קבוצות שניסו לצאת מרומניה וניהלו קשרים עם הצירות הישראלית הוחזרו והוגלו. חלק מהעצורים עבר חקירות ממושכות ונידון שוב לעונשים כבדים.
משפטי הציונים ברומניה היו סדרת משפטים בשנות ה‑50. שם נשפטו הרבה יהודים שהיו פעילים ציוניים. ציונים הם אנשים שרצו שיהודים יחיו בארץ ישראל.
לפני המלחמה ובזמן המלחמה היו ברומניה ארגונים שעזרו ליהודים לעלות לארץ. הם ארגנו ספינות ועזרו לפליטים.
גם במדינות קומוניסטיות אחרות נעשו משפטים פוליטיים נגד יהודים בשנות ה‑50. זה יצר חשד ופחד.
במפלגה הרומנית היו מריבות על הכוח. מנהיגת הקבוצה המיוחסת למוסקבה, אנה פאוקר, נעצרה ב‑1953. אחר כך נעצרו פעילים ציוניים רבים.
רבים מהמנהיגים של התנועה הציונית נידונו למאסרים ארוכים. כמה אף נשפטו למאסר עולם. בגלל זה נערכה ב‑1954 שביתת רעב בישראל כדי לתמוך באסירים.
גם בעיר טימישוארה נידונו פעילים ציוניים. זה היה דומה למה שהיה בבוקרשט.
אחרי שינוי במדיניות, חלק מהאסירים שוחררו באמצע שנות ה‑50. חלק מהם עלו לישראל.
בסוף שנות ה‑50 היו שוב מעצרים. אנשים שניסו לצאת לרשום לישראל הוחזרו ונחקרו.
תגובות גולשים