משרד האו"ם לענייני החלל החיצון

משרד האו"ם לענייני החלל החיצון (United Nations Office for Outer Space Affairs, UNOOSA) מרכז את פעולות האו"ם לקידום חקר החלל למטרות שלום ולשיתוף פעולה בינלאומי. המשרד גם תומך בוועדה לשימוש בחלל למטרות שלום (COPUOS), שהיא מסגרת בינלאומית לענייני חלל.

המשרד מקדם שימושים אזרחיים של טכנולוגיות חלל כדי לפתור בעיות סביבתיות ולקדם פיתוח במדינות מתפתחות. הוא מנסה למנוע שימושים צבאיים התקפיים בחלל, כלומר פעולות שיכולות לסכן מדינות אחרות. המשרד יזם את רישום הלוויינים; מדינות שמשגרות לוויינים מבקשות בדרך כלל להודיע על כך מראש ולספק פרטים טכניים על הלוויין. בראש המשרד עומדת האסטרופיזיקאית מזלן עותמן.

הוועדה הוקמה על ידי העצרת הכללית של האו"ם ב־1959. כיום היא משולבת בעבודה של המשרד ויש בה 67 מדינות חברות. הוועדה דנה בהיבטים שונים של פעילות אנושית בחלל ויש לה שתי ועדות משנה. בכל פברואר מתכנסות הוועדות לדו"חות ולדיון על הצעות להחלטות ופעילויות לשנה הבאה.

המשרד מארגן אירועים וכנסים בינלאומיים שמביאים יחד מדענים ונציגים חברתיים. הכנסים דנים בשאלות כמו שיפור איכות החיים באמצעות חקר החלל, סיוע למדינות מתפתחות והסכמות על שימושים צבאיים בחלל. הכנס הגדול ביותר הוא UNISPACE, שמתקיים בווינה. עד כה התקיימו שלושה כינוסים אלה בהשתתפות סוכנויות חלל רבות.

UNOOSA מפרסם מאמרים, מחקרים, דו"חות ומסמכי מדיניות הניתנים להורדה באתרו. בין הפרסומים אפשר למצוא אמנות האו"ם בתחום החלל, ובראשן אמנת החלל החיצון משנת 1967, שמסדירה את עקרונות הפעילות האנושית בחלל.

משרד האו"ם לענייני החלל החיצון (UNOOSA) הוא משרדי של האו"ם שעוסק בחלל. הוא עובד כדי שהחקר בחלל יהיה למטרות טובות ולשיתוף פעולה.

המשרד עוזר להשתמש בטכנולוגיות חלל לטובת כדור הארץ. הוא מסייע למדינות מתפתחות. המשרד ניסה שכולם ירשמו לוויינים. לוויין (גוף מלאכותי שמקיף את כדור הארץ) צריך לעתים דוח על שיגורו. מנהלת המשרד היא מזלן עותמן.

הוועדה הוקמה בשנת 1959. היא חלק מהעבודה של המשרד. כיום יש לה 67 מדינות חברות. הוועדה דנה בדברים שקשורים לשימושים שקטים בחלל.

המשרד מארגן כנסים שמביאים מדענים ונציגים מדינות. הם מדברים איך חקר החלל יכול לעזור לאנשים. הכנס הכי גדול נקרא UNISPACE, והוא מתקיים בווינה.

המשרד מפרסם דו"חות ומסמכים באתר האינטרנט שלו. בין המסמכים יש חוקים חשובים, כמו אמנת החלל החיצון מ־1967. היא קובעת כללים בסיסיים לפעילות בחלל.