מתקפת מנע

''מתקפת מנע'' היא החלטה מדינית לבצע פעולה צבאית רחבה כדי להסיר איום שמקורו מעבר לגבול. ההבנה היא שעדיף לפגוע באיום לפני שהוא תוקף. זו יכולה להיות תקיפה אווירית ממוקדת, מבצע מוגבל, מבצע נרחב או אפילו מלחמה שלמה. מתקפת מנע יכולה למנוע מתקפה גדולה ומניעת נפגעים, אבל גם להחריף את המצב ולגרום לעימות רחב.


''מלחמת מנע'' היא מתקפת מנע בסדר גודל של מלחמה נגד מדינה שנועדה למנוע ממנה לתקוף ראשונה. בדרך כלל ההנחה היא שהעימות בלתי נמנע, ושעדיף לפתוח במלחמה עכשיו מאשר לדחות אותה. לפי החוק הבינלאומי, מלחמת מנע אסורה, מה שמקשה על הצד היוזם להצדיק את המהלך בפני הקהילה הבינלאומית ואזרחיו.

בדוקטרינה הישראלית, שהוביל דוד בן-גוריון, נקבע שימוש במלחמת מנע כשהאיומים גוברים. דוגמאות בולטות שאולות להיחשב כמלחמות מנע הן מלחמת סיני, מלחמת ששת הימים ומלחמת לבנון הראשונה. גם התקיפות על כורים גרעיניים בעיראק ובסוריה נחשבות לדוגמאות מסוג זה. הפלישה הבריטית-סובייטית לאיראן ומערכה בנורווגיה במלחמת העולם השנייה מוזכרות אף הן כדוגמאות.

מלחמת ששת הימים (יוני 1967) נתפסת כדוגמה מובהקת. גיוס ותמרוני הצבא המצרי והוצאת כוחות האו"ם היצרו איום קבוע על ישראל. ההחלטה למלחמת מנע נועדה לסיים איום זה לפני שייגרם נזק גדול יותר.


''מכה מקדימה'' היא מהלומה צבאית שמבצעים כאשר ברור שאויב עומד לתקוף מיד. העיתוי המיידי הוא מה שמבדיל אותה ממלחמת מנע.

במלחמת ששת הימים ביצעה ישראל תקיפה אווירית פתיחתית בשם "מבצע מוקד" ב-5 ביוני 1967. גם הפלישה לסיני נחשבה למכה מקדימה, בגלל הסכנה המיידית מהצבא המצרי. התקיפות בחזיתות ירדן וסוריה היועדו לרוב כתגובה, ולכן לא נחשבו כמכה מקדימה.

ביום פתיחת מלחמת יום הכיפורים (אוקטובר 1973) נשקלה מכה מקדימה, ומטוסי חיל האוויר נערכו לכך. ההנהגה המדינית, כולל ראש הממשלה גולדה מאיר, דחתה את האפשרות בעקבות לחצים מדיניים בינלאומיים. בסופו של דבר צה"ל הותקף בהפתעה ונאלץ להתמודד עם אבדות כבדות.

במהלך האינתיפאדה השנייה השתמשו בישראל בדוקטרינת הסיכולים הממוקדים כדי להרוג מחבלים לפני ביצוע פיגועים. בתחילה המטרה הייתה לעצור "פצצות מתקתקות", מחבלים שעמדו לצאת לבצע פיגוע. עם הזמן השיטה הורחבה ונותרה שיטה שנויה במחלוקת.

במלחמת חרבות ברזל, ב-25 באוגוסט 2024 בשעה 04:30, ביצע חיל האוויר מבצע שבו הושמדו מאות משגרי רקטות, אלפי קני שיגור ורקטות וכטב"מים שתוכננו לשיגור על ישראל ב-05:00.

''מתקפת מנע'' היא כשמדינה מחליטה לתקוף כדי לעצור סכנה לפני שהיא תתקוף. זה נעשה כדי למנוע פגיעה רבה. לעתים זה מונע אסון. לפעמים זה גם מסבך דברים.


''מלחמת מנע'' היא מלחמה שנועדה לעצור מדינה אחרת מלהתקיף ראשונה. החוק הבינלאומי אומר שאסור להתחיל מלחמה בלי איום מיידי. בישראל חשבו שצריך להילחם בזמן שהאיומים גדולים. דוגמאות חשובות הן מלחמת ששת הימים ומלחמת לבנון הראשונה. גם תקיפות על כורים בעיראק ובסוריה נחשבו לכך.


''מכה מקדימה'' היא תקיפה כשברור שאויב עומד לתקוף עכשיו. היא שונה ממלחמת מנע בעיתוי המיידי.

ב-5 ביוני 1967 התקיפה ישראל את חילות האוויר של מדינות ערב. זה היה מבצע מוקד, דוגמה למכה מקדימה. ביום כיפור (1973) נשקלה מכה מקדימה, אבל ההנהגה דחתה אותה. בסוף ישראל הותקפה בהפתעה.

בזמן האינתיפאדה השנייה השתמשו בסיכול ממוקד, פעולות שמנסות לעצור מחבלים לפני שהם מבצעים פיגוע. ב-25 באוגוסט 2024 אירעה תקיפה שבה הושמדו משגרי רקטות שאמורים היו להופעל לאחר מכן.