מתתיהו הכהן

מתתיהו הכהן (נפטר ב-166 לפנה"ס) היה כהן (אדם שמשמש בטקסי דת) ומנהיג שהחל את מרד החשמונאים נגד השלטון הסלאוקי של אנטיוכוס הרביעי. הוא נחשב לאבי שושלת השליטים החשמונאים.

מתתיהו היה בן יוחנן ממשמרת הכהונה הראשונה מתוך עשרים וארבע. היו לו כמה בנים; החשובים שבהם לציון הם יהודה המקבי, יונתן ושמעון. בשנת 167 לפנה"ס השלטון הסלאוקי דרש מאזרחים ביהודה לוותר על מנהגיהם ולבצע פולחן ליוונים. מתתיהו עזב עם בניו את ירושלים ועבר למודיעין.

כאשר נדרשה ממנו הובלה לדוגמה והקרבה לאליל, הוא סירב ושמר אמונים לתורה ולמצוות. לפי המסופר, כשיהודי אחר ניסה להקריב לאליל, מתתיהו הגיב חזק, הרס את הבמה של ההקרבה וברח עם בני משפחתו והמתנדבים להרים. שם החלו פעולות גרילה נגד היוונים וחידוש חיי הדת. הם הרסו במות עבודה זרה וחידשו את הבריתות, כולל מילת הילדים.

בשנת 166 לפנה"ס נפטר מתתיהו. לפני מותו הוא חילק תפקידים לבניו: יהודה מונה למפקד הצבאי, יונתן טיפל בעניינים מדיניים ושמעון קיבל תפקיד דתי ומנהיגותי.

מקור הכינוי "חשמונאי" אינו ברור. יוסף בן מתתיהו כתב שזה שם של אבי המשפחה, ומסורות חז"ל מציעות הסברים שונים. בתפילת "על הניסים" הוא מוזכר כ"מתתיהו בן יוחנן כהן גדול"; יש פרשנויות שמדובר בתואר כבוד ולא בהכרח בתפקיד רשמי.

ישנה מסורת חדשה המייחסת למתתיהו קבר בחורבת הגרדי, אך אין הוכחות ברורות לתמיכה בטענה זו.

מתתיהו קבע שתי הלכות בולטות: חיזוק מצוות ברית המילה (ברית מילה = הסימון הפיזי שבו מסמנים תינוקות זכר כחלק מהברית עם האל) כדי לשמר את הזהות היהודית; וכן חידש היתר ללחום בשבת (היתר מלחמה בשבת = מתי מותר להילחם גם ביום מנוחה) בעקבות תקיפות שהובילו למות באנשים שנמנעו להגן על עצמם.

במסורת היהודית מתתיהו נתפס כמנהיג המרכזי של מרד החשמונאים. בחנוכה ובתפילות יום הזיכרון למנורת החג מזכירים אותו במילות התודה. בניגוד למסורת הנוצרית, שבה בולט יהודה המקבי, במסורת היהודית עולה הדגש על מתתיהו ובניו.

מתתיהו הכהן היה כהן. כהן זה אדם שעוזר בטקסים של הדת. הוא חי לפני הרבה שנים.

השלטון היווני רצה שאנשים יוותרו על הדת שלהם. מתתיהו סרב. הוא עזב עם בנים ונלחם בדרכים קטנות נגד השלטון. הם הלכו להרים והצטרפו אליהם אנשים שרצו לשמור את התורה והמצוות.

הם בנו שוב את מנהגי הדת. הם הורו שימולו תינוקות זכר. ברית מילה זה סימן מיוחד לעם.

מתתיהו מת בשנת 166 לפני הספירה. לפני מותו חילק תפקידים לבניו: יהודה היה המפקד הצבאי, יונתן טיפל בעניינים מול השלטון ושמעון טיפל בעניינים דתיים.

מתתיהו קבע שמי שלא נימול צריך להימול. הוא גם אמר שאפשר להילחם בשבת במצבים מסוימים, כדי להגן על האנשים.

ביהדות זוכרים את מתתיהו כמנהיג חשוב של המרד. בחנוכה מזכירים את הניסים ואת המאבק שלו לשמור על הדת.