נאום הר הצופים

״נאום הר הצופים״ נאמר על ידי יצחק רבין, רמטכ"ל (ראש המטה הכללי) בעת סיום מלחמת ששת הימים, ב-28 ביוני 1967. האוניברסיטה העברית בירושלים העניקה לו תואר דוקטור לשם כבוד (תואר כבוד שאינו תוצאה של לימודים) והטקס נערך בתיאטרון המעלות בקמפוס הר הצופים. הנאום נכתב על ידי מרדכי בר-און, קצין חינוך ראשי, ורבין הקריא אותו מכתב ידו של בר-און.

באותו שבוע קיבלו גם נשיא המדינה זלמן שזר ואישים נוספים תארים. תיאטרון המעלות היה חסום לציבור בין 1948 ל-1967, והגישה אליו נפתחה לאחר נסיגת הצבא הירדני במלחמה. הענקת התואר נחשבה לשיא ערב ההוקרה, והנאום הביט את רוח צה"ל וגרם להד רב בציבור.


רבין כינה את הטקס "מעמד הר הצופים" והשווה אותו ל"מעמד הר סיני". ההשוואה הזו, לפי הפרשנות של תום שגב, נתנה למעמד משמעות עמוקה ורעיונית.

בראיון ב-1977 סיפר רבין על קשר בין הנאום לבין אירועים במבצע יבוסי במלחמת העצמאות. אז, בתפקידו כמפקד חטיבת הראל, קיבל אולטימטום בריטי לפינוי שכונת שייח' ג'ראח. הוא ייעץ להנהגה לסרב לאולטימטום, ופקד על פלוגת פלמ"ח (כוח לוחם של היישוב) לעמוד מול גדוד בריטי שהיה מצויד בטנקים ובתותחים. לאחר סיום האולטימטום נפתחה אש כבדה; חלק מהלוחמים נסוגו להר הצופים וחלק נלקחו בשבי. בתיווך קצין הקישור חיים הרצוג, הסכימו הבריטים שרבין יעלה לפגוש את אנשיו על גבי טנק קרומוול בריטי.

״נאום הר הצופים״ נאמר על ידי יצחק רבין ב-28.6.1967. זה היה בטקס של האוניברסיטה העברית. האוניברסיטה נתנה לו תואר כבוד. מרדכי בר-און כתב את הנאום. רבין קרא אותו מכתב.

הטקס היה בתיאטרון המעלות על הר הצופים. המקום היה סגור בין 1948 ל-1967. אחרי המלחמה פתחו את הדרך לשם. גם נשיא המדינה זלמן שזר קיבל תואר בלילה הזה. הנאום הראה את רוח הצבא וגרם להרבה הד ציבורי.


תום שגב אמר שמדובר במעמד חשוב מאוד. רבין השווה את המעמד למשהו גדול בשם "מעמד הר סיני".

ב-1948 רבין היה מפקד חטיבה. הוא קיבל אולטימטום בריטי לפינוי שכונת שייח' ג'ראח. הוא לא הסכים לפנות. הוא שלח חיילים של פלמ"ח להגן. אחרי האירועים חלק מהם הלכו להר הצופים וחלק נתפסו. הבריטים אפשרו לרבין לבקר את האנשים על טנק.