נבופלאסר

נבופלאסר (Nabopolassar; 658, 605 לפנה"ס) היה מלך בבל ומייסד המלוכה הבבלית החדשה. שלט בבבל בין 626 ל-605 לפנה"ס. הוא היה מנהיג כשדי, מנהיג של קבוצה אתנית בדרום בבל.

נבופלאסר הוביל מרד נגד האימפריה האשורית אחרי מותו של אשורבניפל. ב-626 לפנה"ס הומלך רשמית כמלך בבל (הכתרה ב־26 ורחשמן, שנקשר ל־23 בנובמבר). בתחילה הוא נלחם על ערים חשובות כמו ניפור ובבל. אשור ניסתה לדכא את המרד בשנים 625, 624, והתקיימו קרבות על ערים כמו סיפר וארך.

לאורך השנים נבופלאסר ביסס את שלטונו בבבל. בשנת 622, 620 לפנה"ס כבש את ארך, ובשנים שלאחר מכן חזר וניצח עד שהפך לשליט של כל ממלכת בבל. הכוחות האשוריים ניסו להדיחו אך לא הצליחו להחזיר את השליטה.

בשנת 616 לפנה"ס כרת נבופלאסר ברית עם אומחישתר (במקורות היוונים: Cyaxares), מלך מדי. הברית כללה גם כוחות אחרים שהתנגדו לאשור. הצבא המאוחד פתח במתקפה על לב האימפריה האשורית. המצור על נינוה החל ביוני 612 לפנה"ס והסתיים באוגוסט של אותה שנה, כאשר העיר נכבשה ונהרסה.

בשנת 609 כבש נבופלאסר את חרן, שהיה מרכז כוח אשורי. לאחר פירוק האימפריה האשורית הוא כיוון לחיזוק בבל ולהתמודדות עם מצרים. בשנת 605 לפנה"ס בנו נבוכדנצר ניצח את המצרים בקרב כרכמיש, וההגמוניה הבבלית הגיעה עד צפון סוריה. נבופלאסר נפטר ב-605 לפנה"ס, לאחר שהניח יסוד ממלכתי חזק וביסס את עצמאות בבל.

נבופלאסר (658, 605 לפנה"ס) היה מלך חשוב בבבל. הוא הנהיג קבוצה שנקראה כשדים (קבוצה בדרום בבל).

הוא התחיל מרד נגד האימפריה האשורית אחרי מותו של המלך האשורי. ב-626 לפנה"ס הוכתר למלך בבבל. הוא נלחם כדי להשתלט על ערים כמו בבל, ניפור וארך. במשך שנים נלחמו כוחות אשור ונבופלאסר זה בזה, והוא בסוף ביסס את שלטונו בבבל.

נבופלאסר הסתמך על ברית עם אומחישתר (מלך מדי). הם תקפו יחד את בירת אשור. ב-612 לפנה"ס לכדו ונפגעו ערים מרכזיות, ונינוה נלקחה והוחרבה. ב-609 לפנה"ס לכד גם את חרן. בשנת 605 לפנה"ס בנו, נבוכדנצר, ניצח את המצרים בקרב כרכמיש. כך בבל הפכה לחזקה באזור.