נדידת העמים

''נדידת העמים'' פירושו תנועת שבטים גדולים באירופה בין המאה ה-4 למאה ה-9. המילה הגרמנית Völkerwanderung משמעה הגירת עמים.

הדבר התחיל כששבטי ההונים מהמזרח נדחפו מערבה. הם דחפו אחריהם שבטים גרמאניים כמו הגותים. הקיסר רומא ואלנס הסכים שהם יישארו בתוך האימפריה. במקום זה הם הקימו קהילות כמעט עצמאיות באזורי הבלקן של היום.

המנהיג גותי בשם אלאריק יצא במסע בזיזות ובסופו כבש את רומא ב-410. קבוצות נוספות, כמו הוונדלים, עברו לספרד ואז לצפון אפריקה. הם נכנסו לרומא שוב ב-455 כאשר היא לא הגנה על עצמה.

המנהיג חזק אחר, אטילה, פשט בין 448 ל-452. אחרי מותו ההתקפות פסקו. בסופו של דבר, ב-476 הוסר הקיסר האחרון של רומא, ורבים משטחי מערב אירופה נשלטו על ידי שבטים גרמאניים.

היום חוקרים אומרים שלפעמים השבטים האלו גם התערבבו ויצרו קהילות חדשות יחד עם התושבים המקומיים.


אחרי ההונים הגיעו גם עמים אחרים מאזורי אסיה ואירואסיה.

תגובות גולשים

התגובה תפורסם באתר לאחר אישור המערכת

עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!