נדיה בולאנז'ה נולדה ב-16 בספטמבר 1887 ומתה ב-22 באוקטובר 1979. היא גדלה במשפחה מוזיקלית. סבתה הייתה זמרת, ואביה ארנסט בולאנז'ה היה מוזיקאי שזכה בפרסים ולהוראה בקונסרבטואר של פריז. משפחה זו תרמה לכניסתה המוקדמת למוזיקה.
נכנסה לקונסרבטוריון של פריז כשהייתה בת עשר. למדה עוגב אצל אלכסנדר גילמן ושארל-מארי וידור, וקומפוזיציה אצל גבריאל פורה. זכתה בפרס ראשון בנגינת עוגב ובהמשך הגיעה למקום השני בתחרות רומא בשנת 1908.
בולאנז'ה הפכה לאחת הנשים הבולטות במוסיקה של המאה ה-20. היא ניצחה על תזמורות חשובות, כגון הפילהרמונית של ניו יורק ותזמורת סימפונית של בוסטון. היא העדיפה שיקראו לה "מדמואזל" ופתחה דלת לנשים בתחום ההנהגה התזמורתית.
משרת ההוראה הראשונה שלה הייתה בבית הספר של אלפרד קורטו בפריז ב-1916. לאחר המלחמה נבחרה לפרופסור להרמוניה בקונסרבטוריון האמריקאי בפונטנבלו. הרמוניה היא לימוד אקורדים ושילובם. שם הכירה והעמידה דורות חדשים של מלחינים אמריקאים. עם הזמן הפכה למנהלת המוסד.
רבים מתלמידיה בשנות ה-20, כמו אהרן קופלנד ווולטר פיסטון, פיתחו סגנונות שהושפעו ממנה. חלקם אף הפיצו את שיטותיה בארצות הברית. השפעתה על המוזיקה המערבית הייתה רחבה.
שיטות ההוראה שלה כללו הרמוניה (אקורדים), קריאת פרטיטורה ליד הפסנתר, קונטרפונקט (טכניקה של חיבור כמה מוטיבים יחד), וקריאה מהדף בשירה באמצעות סולפג' לפי דו קבוע (שיטה לקריאת צלילים באמצעות שמות קבועים לכל תו). היא דרשה שתרגלו את "הפסנתר המושווה" של באך ולימדו אלתור פוגות, כפי שבאך לימד.
נודעו שמיעתה המושלמת וזיכרונה החריף. דרישותיה היו נוקשות, אך עבודתה התאפיינה בנדיבות, במסירות ובאהבת חיים.
אין רשימה שלמה של תלמידיה, אבל רבים מהם הפכו למלחינים ומורים ידועים. אנט דיודונה הייתה שותפתה ועוזרתה לאורך שנים.
נדיה בולאנז'ה נולדה בשנת 1887 ונפטרה ב-1979. היא באה ממשפחה שאהבה מוזיקה. אביה וסבתה היו מוזיקאים.
נדיה הלכה לקונסרבטוריון של פריז כשהייתה בת עשר. היא למדה עוגב וקומפוזיציה. בגיל צעיר זכתה בפרסים למוזיקה.
היא הייתה מלחינה ומנצחת. מנצחת זה מישהי שמנהלת תזמורת בזמן הופעה. נדיה הייתה אחת הנשים הראשונות שניצחו על תזמורות גדולות בארצות הברית.
היא גם לימדה מוזיקה. היא לימדה בבית ספר חשוב בפאריס ובקונסרבטוריון בפונטנבלו בצרפת. תלמידים רבים ממדינות שונות באו ללמוד אצלה.
היא לימדה הרמוניה. הרמוניה זה ללמוד איך אקורדים (צירופים של צלילים) עובדים יחד. היא לימדה גם קונטרפונקט. קונטרפונקט זה איך לשלב כמה מנגינות בו־זמנית.
נדיה הייתה תלמידתית מאוד. לשמיעתה הייתה יכולת מיוחדת לזהות צלילים. היא זכרה מוזיקה בקלות והיו לה דרישות גבוהות מהתלמידים.
כמה תלמידים מפורסמים שלה היו אהרן קופלנד ווולטר פיסטון. הם המשיכו לעשות מוזיקה חשובה.
