נורד'ויטונילין

נורדויאטונילין (בפרואזית Norðoyatunnilin), המכונה מנהרת האיים הצפוניים, היא המנהרה הארוכה באיי פארו.

הרעיון לחבר בין האיים הועלה כמה פעמים מאז שנות ה-80. ב-1987 הוכנו תוכניות ובוצעה בדיקה של הכדאיות הכלכלית. ב-1988 נערך סקר סייסמולוגי, בדיקה של רעידות אדמה ותנודות בקרקע, על ידי המהנדס הלאומי של האיים כדי לבחון אפשרות בנייה.

עבודות החציבה החלו ב-2003, בהסתמך על ניסיון מנורווגיה בחפירת מנהרות לתנועה מועטה. המנהרה נפתחה באפריל 2006. בשבוע הראשון של מאי 2006 השימוש בה היה ללא תשלום.

אורכה 6,300 מטר. המנהרה עוברת עד 150 מטר מתחת לפני הים, עם שיפוע מקסימלי של 6%. עומק הים מעליה מגיע עד 105 מטר, ושכבת האבן המינימלית מעל התעלה היא 35 מטר. עלות החציבה הגיעה לכ-80 מיליון דולר.

היא מקשרת בין ליירוויק באי איי סטורוי (Eysturoy) לבין קלאקסוויק באי בורד'וי (Borðoy), ועוברת מתחת לפיורד ליירוויקספיורדר. ההערכה היתה שבתוך כעשר שנים תעבור בה כאלף מכוניות ביום, ובהמשך כ-2,000 מכוניות ביום.

נורדויאטונילין היא המנהרה הארוכה באיי פארו. שמה פירושו מנהרת האיים הצפוניים.

רצו לבנות מנהרה כזאת מאז שנות ה-80. ב-1987 הוכנו תוכניות. ב-1988 בודקו רעידות אדמה כדי לוודא שזה אפשרי. החפירה החלה ב-2003.

המנהרה נפתחה באפריל 2006. בשבוע הראשון של מאי כל מי שרצה יכול היה לעבור בחינם.

אורכה 6,300 מטר. היא עוברת עד 150 מטר מתחת לפני הים. עומק הים מעליה מגיע עד 105 מטר. מעל המנהרה יש לפחות 35 מטר של סלע. החפירה עלתה כ-80 מיליון דולר.

היא מחברת את ליירוויק לאי איי סטורוי עם קלאקסוויק באי בורד'וי. ציפו שיעברו בה כאלף מכוניות ביום, ואחר כך עד כ-2,000.