נורמות קבוצה

נורמות קבוצה הוא מונח בתורת המבחנים. הוא מתאר פירוש של ציון תלמיד ביחס לתלמידים אחרים שעברו את המבחן קודם.

הקבוצה הזו נקראת "קבוצת הנורמה". זו לא בהכרח הכיתה או בית הספר של התלמיד. מדובר במדגם שבנו אותו בעת פיתוח המבחן, כדי שיהיה מייצג של האזור או המדינה.

כשהמורה אומר שהתלמיד קיבל ציון במאון ה-90, הכוונה היא שהתוצאה שלו טובה יותר מ-90% מחברי קבוצת הנורמה. כלומר מושווים ביצועי התלמיד לביצועי אחרים.

כדי לדעת בדיוק היכן נמצא התלמיד ביחס לאחרים, הופכים את הציון הגלם (התוצאה הישירה מהמבחן) למדד יחסי. המדד היחסי מאפשר להשוות בין תלמידים ובין מבחנים שונים.

ציוני תקן הם דוגמה נפוצה למדד כזה. ציוני תקן מראים את המרחק של ציון הגלם מהממוצע ביחידות של סטיית תקן (יחידת מידה שמודדת פיזור). ציון גלם ששווה לממוצע מקבל 0. מי שמקבל סטיית תקן אחת מעל הממוצע יקבל +1. מי שציונו חצי סטיית תקן מתחת לממוצע יקבל -0.5.

ערכים שליליים עלולים להקשות על הדיווח וההבנה. לכן לעיתים עושים טרנספורמציה לציונים עם ממוצע 500 וסטיית תקן 100, כפי שנעשה בבחינה הפסיכומטרית.

נורמות קבוצה אומרות איך ציון תלמיד עומד ביחס לתלמידים אחרים. אלה תלמידים שעברו את המבחן קודם.

"קבוצת הנורמה" היא הקבוצה הזו. זו לא חייבת להיות הכיתה של הילד. זו דוגמה של תלמידים שבנו לצורך בדיקת המבחן.

אם אומרים ציון במאון ה-90, זה אומר שהילד עשה יותר טוב מ-90% מהקבוצה.

מייצרים ציון יחס מהציון הגלם. ציון גלם הוא התוצאה הישירה מהמבחן. ציון יחס מאפשר להשוות בין תלמידים ומבחנים.

ציוני תקן מראים כמה הציון רחוק מהממוצע. "סטיית תקן" היא מידה שמודדת כמה הציונים שונים זה מזה. ציון שווה לממוצע מקבל 0. ציון אחד מעל הממוצע הוא +1. חצי מתחת הוא -0.5.

כדי להקל על הדיווח, לפעמים משנים את המספרים. אז נותנים לממוצע את המספר 500, ואת הסטייה 100. זה נעשה בבחינה הפסיכומטרית.