נזילות פיננסית

נזילות פיננסית היא היכולת של הלווה להחזיר את חובותיו במועד פירעונם. פירעון = תשלום החוב בזמן. נזילות מופיעה לעתים כיחס או כאחוז מההתחייבויות השוטפות. יחס = יחס בין ערכים פיננסיים, והתחייבויות שוטפות = חובות שיש לשלם בקרוב.

חברות שמפרסמות דוחות משתמשות בכמה יחסים כדי להעריך נזילות. יש מדדים מרכזיים שמחשבים עד כמה נכסים זמינים לכיסוי חובות.

ענפי תעשייה שונים משתמשים ביחסי נזילות המתאימים לאופי הפעילות שלהם. גם המבנה הפיננסי של החברה ואופי הנכסים משפיעים על היחס הרצוי. בחוקים ובכללי חשבונאות במדינות שונות נוהגים ערכים מקובלים שונים. לדוגמה, אם כללי החשבונאות אינם מחייבים עדכון שווי הנכסים, ידרשו יחס נזילות גבוה יותר כדי לפצות על חוסר ודאות בהערכה. דוגמה נוספת: ליצרן עם תזרים מזומנים יציב יתאים יחס נמוך יותר מאשר לחברת הזנק בתחום האינטרנט.

נזילות חשובה מאוד בבנקים. נכסים נזילים (כסף שניתן להשתמש בו במהירות) מפחיתים הכנסות, ולכן בנקים יעדיפו להחזיק אותם במינימום הנדרש. אם לבנק אין עתודות נזילות מספקות, הוא עלול להיכנס לבעיות תשלום. בגלל זה הבנק המרכזי מכתיב מגבלות שנקראות חובת הנזילות או חובת ההשקעה. אלה מתייחסות לאחוז מהפיקדונות הציבוריים שחייבים להשקיע בבנק המרכזי כדי לשמור על עתודות נזילות. עד שנות התשעים השתמשה ישראל בכלי הזה גם במדיניות המוניטרית. כיום לא כך, ורמת חובת הנזילות בישראל זהה לזו שבמדינות מפותחות.

נזילות פיננסית היא היכולת לשלם חובות בזמן. חובות = כסף שחייבים למישהו.

חברות בודקות כמה קל להן לשלם חובות. הן משתמשות ביחסים פשוטים בדו"חות שלהן.

ענפים שונים בוחרים יחסים אחרים. זה תלוי בסגנון העשייה ובנכסים שלהם. אם כללים לא מעדכנים את שווי הנכסים, צריך יחס נזילות גבוה יותר. יצרן עם כסף קבוע זקוק לפחות נזילות מחברת סטארט־אפ.

נזילות חשובה בבנקים. נכסים נזילים הם כסף שניתן להשתמש בו מיד. הם מפחיתים את הרווח, לכן הבנק שומר עליהם במידה הנחוצה. הבנק המרכזי קובע חוק שאומר חלק מהפיקדונות צריך להיות מושקע אצלו. אם לבנק אין מספיק נזילים, הוא עלול להיסגר. בעבר ישראל השתמשה בכלי הזה גם למדיניות כלכלית. היום הרמה דומה למדינות מפותחות.