נחושה

נחושה הוא יישוב קהילתי דתי במועצה אזורית מטה יהודה. הוא שוכן כ-5 ק"מ צפון־מזרחית לבית גוברין ליד עמק האלה וכ-8 ק"מ דרומית לבית שמש.

מקור השם מופיע בפסוק. ייתכן שהשם קשור לעיר נחש שנזכרת בנחלת שבטי יהודה. השם ניתן גם בהשראת שרידי הכפר הערבי דיר נעחש שנמצאים ביער מראשה הסמוך.

נחושה נוסדה בספטמבר 1955 כהיאחזות נח"ל (סוג של התיישבות) על ידי גרעין של הנוער העובד הדתי. ב-18 בנובמבר 1957 האוזרחה ההיאחזות והפכה למושב שיתופי. בתחילת הדרך ההתיישבות התקשתה; חלק מהתכניות החקלאיות לא צלחו, וחלק מאדמות המקום הוחזקו כפיקדון על ידי אנשי משואות יצחק.

בשנת 1981 נחושה הוקמה מחדש כמושב עובדים של ארגון המושבים של הפועל המזרחי, שכלל כ-30 נחלות. ב-1994 אושרה מהפכה ליישוב קהילתי עם כ-200 מגרשים למגורים ו-50 נחלות חקלאיות. התושבים החלו להתאכסן במגורים זמניים, והנחלות הוקצו בתחילת שנות ה-2000. שיווק המגרשים החל ב-2007 והבתים התמלאו בשנים 2011, 2012.

כיום גרים בנחושה כ-300 משפחות דתיות־לאומיות. במקום פועל בית ספר יסודי ממלכתי־דתי בשם "האלה".

ב-2004 נערכה חפירה ארכאולוגית בידי רונה אביסר מהמחלקה לארכאולוגיה של אוניברסיטת בר־אילן. נמצאו כ-30 כניסות למערות חצובות, 10 מערות פעמון עם קירות מטויחים, קברים חצובים עם כוכים, קולומבריום (מבנה לתוכים/יוני דואר), מתקנים חקלאיים שהוסבו בחלקם לערכת מסתור תת־קרקעית, ואורווה. שברי חרס באתר מתוארכים בעיקר לתקופת החשמונאים, הרומית והביזנטית, עם מעט שברי ימי־ביניים.

נחושה הוא יישוב דתי במטה יהודה. הוא ליד בית גוברין ובקרבת בית שמש.

השם "נחושה" מגיע מפסוק. יש קשר לכפר ערבי ישן ששמו דיר נעחש ששרידיו קרובים ליישוב.

נחושה נוסדה ב-1955 על ידי קבוצת צעירים דתיים כהיאחזות נח"ל (סוג של התיישבות). ב-1957 היא הפכה למושב שיתופי. בתחילה היו קשיים וחלק מהתכניות לא הצליחו.

ב-1981 הוקמה נחושה שוב כמושב עובדים. ב-1994 הוחלט להקים שם יישוב קהילתי עם מגרשים לבתים וחוות חקלאיות. משפחות עברו למגורים זמניים, ובתים קבעו אותן בשנים 2011, 2012.

כיום גרים בנחושה כ-300 משפחות. יש שם בית ספר יסודי בשם "האלה".

בשנת 2004 נערכה חפירה. נמצאו מערות חצובות רבות. גם נמצאו קברים חצובים ושברי חרס. הכל שייך לתקופות עתיקות, בעיקר לתקופה החשמונאית והרומית והביזנטית.