נחל עמוד הוא נחל בגליל העליון הנשפך אל הכנרת. בעבר נקרא בפי יהודים "נהר דולבאי", אולי על שם עצי הדולב שהיו בו. בערבית נקראים קטעיו בשמות שונים, למשל וואדי טוואחין, על שם טחנות הקמח שפעלו באזור.
מקור הנחל באזור כדיתה, סמוך לשקע דלתון. הוא זורם מדרום־מזרח לכיוון דרום־מערב אל הכנרת. אגן הניקוז שלו כולל את מורדות הר מירון ורמות סמוכות, והוא יורד מכ־1,200 מ' עד לגובה הכנרת, ירידה של כ־1,400 מ'. הסלע שקרוב לאפיק המזכיר עמוד נתן לנחל את שמו.
הנחל נחצה על ידי המוביל הארצי בחלקים מסוימים. בשנות ה־70 מולאה דרך החציה של כביש 85 בסוללות עפר, מה שמנע מעבר בין חלקי הנחל. הסוללות הוסרו ב־2013 בעבודות שדרוג הכביש.
יובליו המרכזיים הם נחל מירון, נחל עכברה ונחל חוקוק. לאורך התוואי יש מספר מעיינות, ביניהם עין פועם ועין יקים. חלק מהמעיינות סיפקו מים לצפת בתקופת המנדט הבריטי (תקופה שבה שלטה בריטניה בארץ).
הנחל משמש גם לשבילי טיול, כולל קטע מהמסע "מים אל ים", ושביל ישראל עובר בו באזור ההררי.
אורכו של נחל עמוד הוא כ־21 ק״מ, ושטח אגן ההיקוות כ־125 קמ"ר. כמות המשקעים הממוצעת באזור היא כ־750 מ"מ בשנה. הספיקה הממוצעת לפני כניסת הנחל לכנרת היא כ־2 מיליון מ"ק לשנה (נתונים מ־1944 עד 2024). המונח "ספיקה" כאן פירושו כמות המים שזורמת בנחל בזמן נתון.
בחורף 1968, 1969 נרשם שיא שנתי של כ־20.8 מיליון מ"ק. בעת שיטפון ב־7 בינואר 2013 הושגה ספיקה שיא של 78 מ"ק/שנייה, אחרי כמות גשם גדולה באזור מירון וצפת.
בחלקו הדרומי בימי קיץ ובשנות בצורת הזרימה נחלשת ואף חלקים מתייבשים. עם זאת, מעלה-הנחל יש זרימה קבועה החל מעין פועם, שמספקת מים גם בנגרה.
בנחל התגלו ארבע מערות חשובות מתקופת האבן (הפלאוליתית): מערת עמוד, מערת זוטייה, מערת אמירה ומערת שובך. החפירה הראשונה באזור בוצעה ב־1925 במערות זוטייה ואמירה. במערת זוטייה נמצאה חלקית גולגולת קדומה שנקראה "האדם הגלילי" או "הגולגולת הגלילית".
גילו המשוער של הממצא נע בין כ־400,000 ל־200,000 שנים. שימור החלקים מצומצם, ולכן קשה להחליט לאיזה סוג אדם קדמון היא שייכת. לא ברור אם היא קרובה להומו ארקטוס, להומו ספיינס או לניאנדרטלים.
במערת עמוד נמצאו קברים של ניאנדרטלים ושרידים רבים של התרבות המוסטרית (תרבות כלי אבן מאותה תקופה), כמו גם עצמות בעלי חיים ומקורות חום.
מתחם הטחנות של הנחל כולל ריכוז יוצא דופן של טרסות, טחנות קמח, ערוצי מים וסכרים. בחלקו העליון הוקמו הטחנות בתקופה הצלבנית, ויש שרידים מהתקופה העות'מאנית. חלק מהמתקנים שימשו גם כמבטשות צמר בתקופת הפריחה הכלכלית של צפת במאה ה־16.
כמה מהטחנות פעלו עד אמצע המאה ה־20. מאז שהן חדלו לפעול, צמחייה כיסתה חלק מהשרידים. ב־2013 נערכו פעולות ייצוב על ידי רשות העתיקות, במימון רשות הטבע והגנים ומשרד ראש הממשלה.
שמורת נחל עמוד הוכרזה ב־10 בפברואר 1972. שטח השמורה הוא כ־8,906 דונם. נהוג לחלק אותה לחלק עליון ותחתון לפי מקטעי הנחל. חלקים מהשמורה מהווים מסלולי טיול ושימור לנופי טבע ושרידים ארכיאולוגיים.
נחל עמוד זורם בגליל ונשפך לכנרת. פעם קראו לו גם "נהר דולבאי". בחלקים שונים קוראים לו בשמות מקומיים.
הנחל מתחיל באזור דלתון ויורד מהר מירון. המרחק מהפסגה עד הכנרת גדול, כ־1,400 מטר. ליד אחד האפיקים יש סלע שדומה לעמוד. כך קיבל הנחל את שמו.
יש בנחל מעיינות כמו עין פועם ועין יקים. מעיין הוא נקודת מים שמבעבעת מן הקרקע. חלק מהמעיינות סיפקו פעם מים לעיר צפת.
חלק מהכבישים חצו את הנחל. סוללות עפר שנבנו בשנות ה־70 הוסרו ב־2013 כדי לשמור על המעבר.
בתחתית הנחל נמצאו מערות עם כלי אבן ושרידים קדומים. במערת זוטייה נמצאה גולגולת מאוד ישנה.
הגולגולת היא מכמה מאות אלפי שנים. אין הסכמה מדעית למי היא קרובה בדיוק.
במערות גם נמצאו קברים של ניאנדרטלים. ניאנדרטלים הם בני אדם קדמוניים שחיו מזמן.
ליד הנחל היו טחנות קמח רבות. הטחנות פעלו פעמים רבות מאז ימי הצלבנים ועד המאה ה־20. הן עזרו לטחון תבואה ולייצר קמח.
היום חלק מהשרידים הוצבו ויתוקנו כדי שאנשים יבואו ללמוד על העבר.
נחל עמוד נמצא בשמורת טבע. שמורת טבע היא מקום מוגן לשמירה על צמחים, חיות והאתרים ההיסטוריים. השמורה הוכרזה ב־1972 ותופסת אלפי דונמים.
תגובות גולשים