נחמיה בן אברהם (15 באפריל 1921, 4 ביולי 1979) היה אחד מבכירי כתבי הספורט והשדרנים בישראל. הוא גם נמנה עם מייסדי היומון "חדשות הספורט".
נולד בברסט ליטובסק בפולין בשם נחמיה גולדברג. כשהיה בן שנה עלה עם משפחתו לארץ. כנער כתב לעיתונים כמו הארץ והבוקר. שם בחר לעברית את שמו ולנקבה את שם אביו, אברהם.
החל לשדר ברדיו בתקופת המנדט הבריטי. שידורו הראשון, בקול ירושלים בתחילת 1947, היה גם השידור הישיר הראשון של משחק כדורגל בארץ. שידור ישיר הוא שידור שנשלח בזמן אמת, בלי הקלטה מוקדמת.
בהמשך שידר בעקביות את משחקי נבחרת ישראל בכדורגל. ב-1956, במשחק נגד ברית המועצות, אמר לאחר השוויון של נחום סטלמך: "אני משאיר את המיקרופון לקהל...!". במקסיקו 1970 שידר את משחקי נבחרת ישראל וגם את משחק הגמר של המונדיאל.
כתב והוציא שני ספרים מרכזיים על הספורט: "ספורט ישראל" (1968) ו"אולימפיאדה שיא!" (1969). הוא היה גם חבר בצוות העורכים והיועצים של האנציקלופדיה "בריטניקה לנוער".
לאחר מותו נקרא גביע הכדורגל "אלוף האלופים" על שמו. ב-2010 קראה עיריית תל אביב-יפו רחוב בשכונת תל ברוך על שמו של בן אברהם.
נחמיה בן אברהם נולד ב-1921 בברסט שבפולין. שמו המקורי היה נחמיה גולדברג. כשהיה בן שנה עלה עם הוריו לארץ. הוא שינה את שמו לשם עברי על שם אביו, אברהם.
היה כתב ספורט ושדרן ברדיו. בשנת 1947 שידר ברדיו את השידור החי הראשון של משחק כדורגל בארץ. שידור חי אומר שהוא נשמע בזמן אמת.
שידר גם את משחקי נבחרת ישראל. ב-1970 שידר את משחקי נבחרת ישראל במונדיאל במקסיקו.
הוציא ספרים על ההיסטוריה של הספורט בארץ. אחרי מותו קראו גביע כדורגל על שמו. ב-2010 קראו רחוב בתל אביב על שמו.
תגובות גולשים