נייטרינו

נייטרינו הוא חלקיק יסודי מהמשפחה של הלפטונים (חלקיקים יסודיים שאינם מורכבים מאחרים).\n\nהוא ניטרלי חשמלית ולא מגיב לכוחות האלקטרומגנטיים או לחלק מהכוחות החזקים. הנייטרינו מושפע בעיקר מהכוח החלש (הכוח שאחראי לפריסות רדיואקטיביות). הוא בעל מסה מאוד קטנה, הנמוכה ביותר מבין החלקיקים המסיביים הידועים, ולכן קשה מאוד לזהותו.
\nהאינטראקציה של נייטרינו עם חומר נדירה מאוד. לדוגמה, צריך שכבות עבות מאוד של חומר כדי לחסום חלק גדול ממנו. גלאי נייטרינו משתמשים בטונות רבות של חומר, ובכל זאת נרשמות תגובות מועטות.
\n= גילוי החלקיק =\nהקיום של הנייטרינו הוצע לראשונה על ידי וולפגנג פאולי ב־1930 כדי להסביר אנרגיה ותנע חסרים בתהליכי דעיכה. אנריקו פרמי נתן לו את השם "נייטרינו". הגילוי הניסיוני נעשה רק ב־1956 על ידי קלייד קוואן ופרדריק ריינס. בהמשך גילו סוגים נוספים: נייטרינו מואוני ב־1962 ונייטרינו טאואוני ב־1975. בשנת 2015 הוענק פרס נובל לשני חוקרים על ההוכחה שלקחלקיקים אלה יש מסה.
\n= סוגי הנייטרינו =\nיש שלושה טעמים (סוגים) של נייטרינו: אלקטרוני, מואוני וטאואוני. לכל אחד יש גם אנטי־חלקיק מקביל, אנטינייטרינו. נייטרינו מסוגים שונים יכולים "להתנודד" זה לזה במהלך ההתקדמות שלהם, תהליך שנקרא התנודדות נייטרינו (שינוי בין טעמים).
\n= נייטרינו מהשמש =\nהשמש מפיקה נייטרינו כחלק מתהליכי היתוך בליבה שלה. בתחילת מחקרי השמש גלאי מדדו רק כמחצית מהנייטרינו הצפויים. הבעיה הובנה כבעיית מדידה של הטעמים: נייטרינו שהשמש מייצרת משתנים לטעמים אחרים בזמן הנסיעה. ההסבר הזה הוצע ב־1969 ואומת בניסויים עד 2002.
\n= נייטרינו מבלאזר =\nב־22 בספטמבר 2017 גלאי IceCube גילה נייטרינו אנרגטי במיוחד, IceCube‑170922A. ניתוחים הראו שמקורו בבלאזר, חור שחור רחוק שזורק סילונים של אנרגיה. התגלית פתחה דרך חדשה לחקר מקורות אנרגיה גבוהים ביקום.
\n= מהירות החלקיק =\nנייטרינו נעים במהירות הקרובה למהירות האור. שטף הנייטרינו מסופרנובה 1987A הגיע לכדור הארץ בערך באותו הזמן כמו הפוטונים. דיווח משנת 2011 על מהירות גבוהה יותר מהאור התברר כשגיאה ניסויית שנגרמה בכבל אופטי רופף. בדיקה מחודשת ב־2012 הראתה שהמהירות אינה עולה על מהירות האור.

נייטרינו הוא חלקיק קטן מאוד. חלקיק קטן פירושו שלא אפשר לראותו בקלות.\n\nלנייטרינו אין מטען חשמלי. זה אומר שהוא לא נמשך למגנטים או לחשמל. הוא גם כמעט לא מתרחק מהחומר. לכן הוא עובר דרך רוב הדברים בלי להיתקל בהם.
\n= גילוי החלקיק =\nמדענים חשבו על הנייטרינו כבר ב־1930. גילו אותו במעבדה רק ב־1956. שנים אחר כך גילו עוד שני סוגים שלו. ב־2015 קיבלו שני חוקרים פרס נובל על גילוי שיש לו מסה.
\n= סוגי הנייטרינו =\nיש שלושה סוגים: נייטרינו אלקטרוני, מואוני וטאואוני. הם יכולים "להחליף" זה את זה בזמן הנסיעה. החלפה זו נקראת התנודדות.
\n= נייטרינו מהשמש =\nהשמש שולחת נייטרינו אלינו כל הזמן. פעם מדענים ראו פחות נייטרינו ממה שציפו. זה נפתר בגלל שהנייטרינו משתנים בסוגים בדרך מהשמש.
\n= נייטרינו מבלאזר =\nב־2017 גלאי גדול קיבל נייטרינו מאוד אנרגטי. הוא הגיע מבלאזר רחוק מאוד. זו הייתה דרך חדשה ללמוד על החלל.
\n= מהירות החלקיק =\nנייטרינו נעים כמעט כמו האור. דיווח על מהירות מעל מהירות האור התגלה כשגיאה במכשור.