נייפידאו

נייפידאו (בבורמזית: နေပြည်တော်) היא בירת מיאנמר (בורמה) והעיר השלישית בגודלה במדינה, אחרי יאנגון ומנדליי. נכון ל-2024 האוכלוסייה מונה כ-757,823 תושבים. העיר הוכרזה כבירה המינהלית במעבר רשמי שנערך ב-6 בנובמבר 2005, כשהמשרדים הועברו לאזור צבאי סגור כשלושה קילומטרים ממערב לפיינמנה. נייפידאו נמצאת במרכז גאוגרפי של המדינה, כ-330 ק"מ צפונית ליאנגון. השם הרשמי הוכרז בטקסי יום הכוחות המזוינים במרץ 2006. שטח העיר עצום, כ-4,600 קמ"ר, בערך כמו הגליל העליון.

פיינמנה הייתה בסיס של צבא העצמאות הבורמזי, עם מחנה אימונים. בזמן מלחמת העולם השנייה הצבא שינה ברגעים שונים את נאמנותו וסייע במאבקי גרילה עד שחרור הארץ. הבסיס הזה הפך לסמל של הצבא.

החונטה הצבאית (ממשלת צבא שנשלטת על ידי קצינים) החלה בהעברת משרדי הממשלה מיואנגון לנייפידאו ב-6 בנובמבר 2005, בשיירות גדולות של כלי רכב צבאיים. התכנון היה שהמשרדים יפעלו במקום עד סוף פברואר 2006, אך העברתם התעכבה בגלל חוסר בתשתיות כמו בתי ספר והפרדת משפחות עובדי הציבור. במקום פועלים שני מתחמים נפרדים: מתחם משרדי הממשלה ומתחם מטה הצבא; כניסה לאזרחים נדירה ורחובות מסחריים מוגבלים.

מה היו הסיבות להעברה? אין הסכמה חד-משמעית. הסברים נפוצים: המיקום הפנימי רחוק יותר מקו החוף ולכן מועדף מבחינה ביטחונית; המיקום המרכזי משמש כמרכז תחבורה ומתקשר למחוזות מרוחקים כמו שאן, צ'ין וקארן; וגם שיקולי סודיות ושליטה. היו גם השערות פוליטיות ותרבותיות, כולל אזכורים לאמונה באסטרולוגיה (מי שחוזה עתידות לפי מיקום כוכבים).

ב-27 במרץ 2006 התקיים מצעד צבאי פומבי עם יותר מ-12,000 חיילים לציון יום הכוחות המזוינים. המצעד כלל צילום מוגבל למגרש המסדרים, שלושה פסלים גדולים של מלכים היסטוריים, ובטקסים אלה נקבע השם הרשמי נייפידאו.

אפשר להגיע ברכבת מיאנגון לנייפידאו, נסיעה של כ-9 שעות: יציאה בערב והגעה בבוקר. במרץ 2006 החלו טיסות של חברת "אייר מנדליי" בין יאנגון לנייפידאו. החל מה-5 ביוני 2006 החברה הרחיבה טיסות לנמלים נוספים בתוך המדינה.

נייפידאו היא הבירה של מיאנמר. בירה פירושה העיר המרכזית של מדינה.

היא נמצאת במרכז המדינה, כ-330 ק"מ מצפון ליאנגון. בשנת 2024 גרים בה כ-757,823 אנשים. השטח שלה גדול מאוד, כ-4,600 קמ"ר.

לפיינמנה היה בעבר בסיס צבאי. ב-6 בנובמבר 2005 העבירו את הבירה לשם. העברה זו נלעשה כדי שהממשלה תהיה במקום פנימי ומרוחק מהחוף.

במקום יש שני אזורים נפרדים: אזור שבו נמצאים משרדי הממשלה, ואזור שבו נמצא הצבא. אנשים לא תמיד יכולים להיכנס אל האזורים האלה. נהלו גם הגבלות על שימוש בטלפונים סלולריים ובצלחות לוויין (צלחות שאוספות שידורים מהחלל).

ב-27 במרץ 2006 התקיים מצעד גדול של חיילים. בטקס הזה הוכר השם נייפידאו.

אפשר להגיע ברכבת מיאנגון לנייפידאו. הנסיעה אורכת כ-9 שעות. ב-2006 החלו גם טיסות סדירות לנייפידאו מכל הארץ.