נין ג'וטסו

נין ג'וטסו (נינג'יטסו) או נינפו הוא כינוי לאמנויות לחימה יפניות עתיקות. קוריו פירושו בתי ספר ישנים. אלה היו שיטות של לוחמים שנקראו נינג'ה.

בוג'ין קאן הוא בית ספר גדול. מאסאקי האצומי הוא המורה הגדול שלו. הוא קיבל את השיטות ממורה קודם בשם טושיצוגו טאקמאצו. יש גם בתי ספר חשובים אחרים, כמו ג'ינן קאן וגֶנבּוֹקאן.

בישראל הגיעו ליפן בתחילת שנות ה-60 דורון נבון ודני וקסמן. הם למדו את האמנות. דורון נבון היה המערבי הראשון שקיבל תואר שיהאן. ב-2006 הביא דייוויד חליוה שיטה חדשה שמאחדת נין ג'וטסו והגנה עצמית.

נין ג'וטסו נוצר על ידי סמוראים מאיגה ומקוגה. שינוֹבי (המילה לנינג'ה) היו סיירים ומרגלים. הם ידעו להסתתר ולהתגנב. הטכניקות התפתחו במאות ה-15 וה-16. בתקופת אדו סדרו ושיפרו אותן. השיטות כללו הסוואה, בריחה, שימוש בקשתות, רפואה וחומרים מסוכנים כמו רעלים.

יש תיאור של שמונה עשרה מיומנויות במגילות של טוגאקורה ריוּ. המיומנויות האלה נלמדו כדי לתת הכשרה רחבה ללוחם. חלק מהיכולות דומות לאלו של הסמוראים.

קאטה היא סדרת תנועות שאנשים מתאמנים בהן. בקוריו הישן עושים קאטה מול בן זוג. הקאטות שומרות סיטואציות של קרב. בתשעה בתי ספר יש יותר מ-400 קאטות, עם עוד וריאציות רבות.

תגובות גולשים

התגובה תפורסם באתר לאחר אישור המערכת

עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!