ניקוס קאזאנצאקיס

ניקוס קאזאנצאקיס נולד ב-1883 בהרקליון שבכרתים, בזמן שנאבקו המקומיים בשלטון העות'מאני. הוא היה הבן הבכור במשפחה שעברה לנקסוס ב-1897, 1899, בעקבות אירועים אלימים כמו טבח קנדיה.

למד בבית ספר צרפתי ולמד שפות. ב-1902 החל ללמוד משפטים באתונה וב-1907 המשיך בפילוסופיה בסורבון, פריז, שם פגש והשפע מפי הוגים כמו הנרי ברגסון.

חזר ליוון והחל לתרגם מיצירות פילוסופיות וספרותיות מצרפתית, כולל עבודות של ברגסון, ניטשה ודרווין. בשנים 1914, 1916 טייל עם אנגלוס סיקליאנוס והשפעות הלאומנות שלו ניכרו ביצירתו.

בשנים 1915, 1917 עבד עם גאורגיוס זורבס, שבמקרה זה שימש השראה לדמות זורבה. בברלין גילה זמנית אידאולוגיות קומוניסטיות; קומוניזם הוא רעיון שמדבר על שוויון וחלוקה שווה יותר של רכוש. הוא העריץ בתחילה את ולדימיר לנין, מנהיג מהפכת אוקטובר (המהפכה ברוסיה), אך מאוחר יותר התרחק מהקומוניזם הסובייטי אחרי עליית סטלין.

ב-1926 ביקר בארץ ישראל ובירושלים; הביקור נתן חומר לרומן "הפיתוי האחרון". ב-1945 העמיד עצמו בראש מפלגה שמאלית לא-קומוניסטית וקיבל תפקיד של שר בלי תיק בממשלה, כלומר חבר ממשלה בלי משרד קבוע. לאחר כשנה התפטר. באותה שנה נישא בשנית.

ב-1946 פורסם "זורבה היווני"; הספר תיאר מפגש בין אינטלקטואל לפועל חופשי ששינה את חייו. ספריו תורגמו לעשרות שפות, והיה מועמד לפרס נובל מספר פעמים, אך לא זכה.

ב-1951 יצא "הפיתוי האחרון", שתיאר דמות ישו כבן אדם שסובל מספקות. הספר עורר שערורייה; הכנסייה האורתודוקסית ניסתה לתבוע אותו, והוותיקן הכניס את הספר לרשימת הספרים האסורים. רק ב-1955 הודפס הספר ביוון לאחר התערבות מיוחדת של המלך פאולוס.

בסוף 1957, למרות שלקח חלק בטיול לסין ויפן בזמן שחלה בלוקמיה (מחלת דם), חלה קשות והועבר לפרייבורג, שם נפטר. הכנסייה האורתודוקסית סירבה להלוותו בבית הקברות, ולכן נקבר בחומה המקיפה את העיר הירקליון. על מצבתו נכתב: איני מפלל דבר, איני ירא דבר, אני חופשי.

אוסף על שמו שמור בספרייה הלאומית. נמל התעופה של כרתים נקרא על שמו.

מפורסמות במיוחד: "זורבה היווני" ו"הפיתוי האחרון". יצירותיו הוסיפו שירה, רומנים, מסעות ומחזות.

ניקוס קאזאנצאקיס נולד ב-1883 בכרתים. כרתים אז הייתה תחת שלטון זר.

הוא למד שפות ובא לפריז ללמוד פילוסופיה. שם ראה הוגים חשובים והשפיע עליו ללמוד הרבה.

חזר ליוון וכתב ספרים רבים. הוא גם תרגם ספרים מצרפתית.

הכר את זורבה: אדם בשם גאורגיוס זורבס נתן לו רעיון לדמות זורבה בספר.

בברלין חשב לתקופה שתמיכה ברעיונות קומוניסטיים טובה. קומוניסט זה אדם שרוצה שוויון גדול יותר בחברה. אחר כך הוא שינה את דעתו על זה.

ב-1946 יצא "זורבה היווני", ספר מפורסם מאוד. ב-1951 יצא "הפיתוי האחרון", ספר שגרם לוויכוחים עם הכנסייה.

ספריו תורגמו לשפות רבות. שדה התעופה בכרתים נקרא על שמו.

הספרים הכי ידועים שלו הם "זורבה" ו"הפיתוי האחרון".

הוא מת ב-1957 אחרי מחלה. בגלל חילוקי דעות עם הכנסייה הוא נקבר בחומה שמקיפה את הירקליון. על הקבר כתוב משפט חזק: איני מפלל דבר, איני ירא דבר, אני חופשי.