ניר דוד (תל-עמל) הוא קיבוץ בעמק בית שאן, השייך למועצה אזורית עמק המעיינות. קיבוץ, יישוב שיתופי שבו חברים עובדים ומשתפים משאבים. המקום היה היישוב העברי הראשון בעמק בית שאן והיישוב הראשון שנבנה בשיטת "חומה ומגדל" (שיטת התיישבות מבוצרת ומהירה).
הקיבוץ עלה על הקרקע ב-10 בדצמבר 1936 ונקרא תחילה "תל עמל". במאי 1937 שונה השם ל"ניר דוד" על שם דוד וולפסון, אחרי תרומה של צאצאיו לבניית חדר האוכל. בראשית שנות ה-80 חזר השם הקודם והתאגדו השמות לשם המשולב "ניר דוד (תל-עמל)".
מייסדי היישוב היו חברים בתנועת השומר הצעיר. הם קיבלו הכשרה חקלאית והשתתפו בעבודות הכנה לשטח בעשור שלפני 1936. ב-1934 נשלחו קבוצות להכשרת אדמות בבקעת בית שאן כדי לבדוק את הפוטנציאל החקלאי. הקבוצה גייסה תרומות, בין השאר מדרום-אפריקה, שעבורן נקבע תנאי השם.
לפני העלייה לקרקע שהו חברי הקיבוץ בבית אלפא. חלקם ביצעו ניסויים חקלאיים באדמות מלוחות ושחונות כדי למצוא גידולים ושיטות עיבוד מתאימות.
במהלך המרד הערבי ב-1936 הוחלט להקים יישוב מבוצר במהירות. התוכנית, שבראשה שלמה גור, קבעה להרכיב קירות ומגדל מעץ מראש ולהעבירם ולהקיםם ביום אחד. השיטה נוסתה לראשונה בתל-עמל והפכה מאוחר יותר לשיטה מקובלת במרחב.
ביום כ"ו בכסלו ה'תרצ"ז (10 בדצמבר 1936), בחג החנוכה, יצאה שיירה מבית אלפא עם כ-130 בני אדם וציוד. עד הערב הוקמה חצר בגודל כ-35x35 מטר, חומה כפולה מעץ, מגדל תצפית ועמדות ממוגנות. בלילה נשארו במקום כ-35 אנשים, והשיטה אומצה רשמית באביב הבא.
ניר דוד שימש כתחנת ניסיונות חקלאית. התנאים היו קשים: אדמה מלוחה, מים לא מתוקים, אקלים יבש. הקיבוץ חקר ואימץ גידולים ודרכי עיבוד, וגם החל בגידול דגים בבריכות.
ב-1944 הוקם במושבה מוסד חינוך בשם גלבוע. אחרי מלחמת העולם השנייה הצטרפו כ-100 חברים שעלו מפולין ורוסיה.
ב-1952 הוקם מפעל "מוצרי מתכת ניר דוד" לייצור כלי גינון. ב-1985 הוקם מפעל נירעותק לציפוי נייר. ב-1989 עבר הקיבוץ ממגורים משותפים ללינה משפחתית.
בשנות ה-90 נפתח ענף התיירות ונחנך שחזור של אתר חומה ומגדל. בספטמבר 2003 הופרטו חלק מהשירותים והקיבוץ עבר למודל כלכלי חדש מעורב. ב-2008 בוצעה הרחבה קהילתית, ובשנים שאחריה הונהגו שינויים ארגוניים וחברתיים נוספים.
חקלאות: בריכות דגים, מטעים, שדות ולול עופות. בקיבוץ פועלת מעבדה מרכזית לבריאות דגים, שהחלה כחלק מפעילות מייסדי היישוב. תעשייה: מפעלי נירעותק ומוצרי מתכת. תיירות: צימרים לאורך נחל עמל, קרבה לגנים כמו גן השלושה (הסחנה) ושחזור תל-עמל באתר ההיסטורי.
נחל עמל, הכינוי המקומי "האסי", זורם בין בתי הקיבוץ. המעיין שבגן השלושה מזין את הנחל. ישנם ארבעה גשרים בתוך שטח הקיבוץ. מאז 2012 מתקיים מאבק ציבורי על גישה חופשית לנחל, הנמצא בשטח הקיבוץ.
בשדרת הדקלים בין מזכירות הקיבוץ לנגריה ניטעו דקלי תמר קנרי ב-1938 על ידי בוגרי בית הספר החקלאי מקווה ישראל. השתילים נתרמו על ידי מנהל בית הספר.
במקום יש שחזור היסטורי של תל-עמל ובהקשרים מקומיים מוזכרים האירועים ההיסטוריים.
שמות מייסדים מרכזיים כוללים בין היתר את שמואל שריג, שהשתתף בפיתוח הגידול הדגי.
באתר קיימים שחזורים ותמונות היסטוריות, בין היתר מודל של חומה ומגדל ושחזור השער ההיסטורי.
ניר דוד (תל-עמל) הוא קיבוץ בעמק בית שאן. קיבוץ, כפר שבו אנשים עובדים ביחד.
היישוב נוסד ב-10 בדצמבר 1936 ונקרא תחילה "תל עמל". ב-1937 שינו את השם ל"ניר דוד" על שם דוד וולפסון. בשנות ה-80 שמו חזר להיות משולב: ניר דוד (תל-עמל).
במייסדי המקום היו חברים בתנועת השומר הצעיר. הם הגיעו אחרי הכשרות חקלאיות. לפני ההקמה עשו ניסויים בגידולים על אדמה קשה ומלוחה.
ב-1936 בנו את היישוב בשיטה שנקראת "חומה ומגדל". זהו בניין שנרכב במהירות ביום אחד. כך היו מוגנים מהתקפות ושמרו על המקום.
ביום ההקמה הגיעו כ-130 איש. הם בנו במהירות חצר מוקפת חומה, מגדל תצפית וצריפים למגורים.
בקיבוץ מגדלים דגים בבריכות. יש מטעים ושדות. פועלים גם מפעלים לתעשייה. יש במקום צימרים ותיירים שמבקרים באתר ההיסטורי.
נחל עמל (האסי) זורם בין בתי הקיבוץ. המעיין בגן השלושה מזין את הנחל. מתנהל מאבק מאז 2012 כדי לאפשר כניסה חופשית לנחל.
בשובו של הקיבוץ יש שדרה עם דקלי תמר קנרי שנשתלו ב-1938 על ידי בוגרי בית-הספר חקלאי.
יש באתר שחזור של חומה ומגדל, תמונות ושער היסטורי משומר ונשמר.
תגובות גולשים