נפוליאון פרנסואה ז'וזף שארל בונפרט (20 במרץ 1811, 22 ביולי 1832), שנודע כנפוליאון השני, היה לזמן קצר קיסר צרפת 'דה יורה', כלומר קיסר לפי החוק, אך לא בהכרח שליט בפועל.
נולד בפריז לבן הצרפתי הנודע, נפוליאון בונפרטה, ולארכידוכסית מריה לואיזה מאוסטריה (ארכידוכסית, תואר אצולה מהשושלת האוסטרית). אביו מינה אותו ל"מלך רומא", תואר כבוד שנועד להצביע על יורש, אך לא היה בו כוח ממשי.
ב-1814, לאחר נפילת הקיסרות הראשונה של אביו, ויתר נפוליאון הראשון על כסאו לטובת בנו העולל. התואר של נפוליאון השני נשמר רשמית זמן קצר מאוד, כחמישה ימים, ורק לעתים קוימה העברת השלטון. בהמשך, בתקופת "מאה הימים" (חזרת נפוליאון הראשון לשלטון ב-1815), אישר הסנאט שוב את מעמדו של הנסיך, אך כניסת כוחות בעלות הברית בעצה משותפת סיימה סופית את תקוותיו.
לאחר 1815 חי בפועל בארמון שנברון שבווינה, במציאות כמעין אסיר, אם כי גלותו לא הוכרזה רשמית. ב-1818 הוענק לו התואר דוכס רייכשטאט (דוכס, תואר אצולה). ב-22 ביולי 1832 מת נפוליאון השני משחפת, מחלה של דרכי הנשימה שהייתה קטלנית אז.
הוא מעולם לא הורשה להתכתב עם אביו, שהיה במצור על האי סנט הלנה.
בצרפת כינו אותו L'Aiglon ("העיט הקטן"). בחוגים בונפרטיסטים הוא נקרא גם "מלך הרומאים". נסיכותו והמותו המוקדם השאירו מקום לסימבוליות: נפוליאון השלישי השתמש בכינויים מהמשפחה כשעלה לשלטון.
המחזאי אדמון רוסטאן חיבר מחזה על חייו בשם L'Aiglon. בשנת 1940 הועברו עצמותיו לצרפת, ונקברו בארמון האינווליד בפריז לצד קבר אביו.
נפוליאון פרנסואה ז'וזף שארל בונפרט נולד בפריז ב-1811. שמו הידוע הוא נפוליאון השני.
הוא היה בן לנפוליאון בונפרטה ולנסיכה מריה לואיזה מאוסטריה. אביו קרא לו "מלך רומא" כתואר כבוד. כשהיה תינוק, אביו ויתר רשמית על הכסף לטובתו. זה נמשך רק כמה ימים.
לאחר שחזרתו הקצרת מועד של אביו לשלטון ב-1815, המצב השתנה וכוחות זרים עצרו את המעבר של השלטון.
נפוליאון השני גדל בארמון שנברון שבווינה, ופעמים רבות לא הורשו לו חירות מלאה. ב-1818 קיבל את התואר דוכס רייכשטאט (דוכס = אציל). ב-22 ביולי 1832 הוא מת משחפת, מחלה קשה של הריאות.
הוא לא יכול היה לכתוב לאביו שנמצא באי סנט הלנה.
בצרפת כינו אותו L'Aiglon, כלומר "העיט הקטן". על חייו אף נכתב מחזה. בשנת 1940 הובאו עצמותיו לצרפת והונחו בארמון האינווליד בפריז, ליד קבר אביו.
תגובות גולשים