נפט במזרח התיכון

הנפט במזרח התיכון הוא אחד המשאבים החשובים ביותר. הוא מהווה מקור הכנסה מרכזי למדינות רבות באזור. בין המדינות המובילות נכללות סעודיה, איראן, עיראק, כווית ואיחוד האמירויות. לנפט יש השפעה חזקה על הכלכלה העולמית ועל הפוליטיקה והביטחון באזור.

גילוי נפט בכמויות משמעותיות שינה חברות רבות. ההכנסות מהנפט איפשרו למדינות כמו סעודיה וכוויית לספק שירותים ציבוריים, חינוך, בריאות ורווחה, מבלי לגבות מיסים גבוהים מהאזרחים. מצב זה הפחית את הלחץ הציבורי לשינוי משטר, שכן השלטון סיפק צרכים בסיסיים.

חלק מהממשלות והכוחות האיסלאמיסטיים ראו בגילוי הנפט סימן מכוון של אללה המכוון את משאביו. חוקרים הציעו מודל לפיו המדינה שמרוויחה מהנפט (מדינה המבוססת על שכרי נפט) יכולה להפחית מחאה פוליטית באמצעות חלוקת ההכנסות. ישנן עדויות שתמיכה במודל זה קשורה לעלייה בהתנגדות הפוליטית כאשר הכנסות הנפט יורדות. יחד עם זאת, המודל אינו מסביר את כל המקרים, ומחלוקת תיאורטית נמשכת.

שנת 1960 היוותה נקודת מפנה: מדינות מייצאות נפט הקימו את אופ"ק. אופ"ק הוא ארגון שמרכז מדינות יצואניות נפט וקובע לעתים את קצב ההפקה והמחירים. קרטל זה השתמש בכוחו מספר פעמים, ובמפורסם ביניהן היה חרם הנפט במלחמת יום הכיפורים, שגרם לעלייה דרמטית במחירים. אופ"ק שמר על כוחו עד אמצע שנות השמונים, אך אז הוא הוחרש במידה מסוימת בעקבות גילוי נפט חדש בים הצפוני.

במקרה נוסף של התערבות מדינית, ב-1961 העבירה עיראק חוק שהגביל זיכיונות לחברות הנפט הזרות והפקיעה חלק גדול מהזיכיונות.

הפקת הנפט בסעודיה החלה באופן מסחרי ב-1938 באזור דהראן. על ההפקה אחראית בעיקר חברת הנפט הממלכתית עראמקו (Aramco). ב-2018 עראמקו הפיקה כ-13.6 מיליון חביות נפט ביום. החל מ-1947 הונחה הצינור הטרנס-ערבי, שפעל מ-1950 עד 1990 והופסק בגלל נסיבות פוליטיות.

לסעודיה יש שדות גדולים מאוד. שדה גוואר נחשב לאחד הגדולים בעולם, עם עתודות נרחבות. שדות בולטים נוספים כוללים את ספאנייה (Safaniya) ואבקייק (Abqaiq). כמות העתודות בכל אחד מהם נמדדת במיליארדי חביות.

ב-14 באוקטובר 1927 התגלה מרבץ גדול בשדה באבא גורגור, סמוך לכירכוכ. במערכת שסביב תגליות אלה נבנו צינורות יצוא; הושגו פתרונות של צינורות צפוניים ודרומיים, שסיפקו נתיבי יצוא לשווקים אירופיים.

בשנות ה-70 הולאמה מרבית תעשיית הנפט העיראקית והועברה לידיים לאומיות, ב-1972. עיראק מחזיקה באחת העתודות הגדולות במזרח התיכון. שדות חשובים במדינה כוללים את באבא גורגור, רמילה, מג'נון ומערב קורנה.

נפט במזרח התיכון חשוב מאוד. הוא נותן כסף רב למדינות.
מדינות בולטות בתחום הן סעודיה, איראן, עיראק, כווית ואיחוד האמירויות.

כסף מהנפט אפשר למדינות לתת חינוך ובריאות. זה הפחית חלק מהלחץ לשנות את השלטון.
"שלטון דיקטטורי" הוא שלטון חזק שאינו נבחר על ידי כולם.
מומחים אומרים שלפעמים כשכסף מהנפט קטן, יש יותר מחאות.

אופ"ק הוקם ב-1960. זו קבוצה של מדינות שמנסות לשלוט במחיר הנפט.
ב-1973 הכריזו חלק מהמדינות על חרם נפט. המחיר עלה מאוד.
בשנות ה-80 אופ"ק התחיל לאבד חלק מהכוח שלו.

חברת אראמקו מנהלת את רוב הנפט בסעודיה. היא הפיקה הרבה נפט ב-2018.
הפקת הנפט החלה שם ב-1938.
גוואר הוא אחד משדות הנפט הגדולים ביותר.

ב-1927 גילו נפט גדול בבאבא גורגור ליד כירכוכ.
עיראק לקחה את רוב תעשיית הנפט שלה ב-1972.
עיראק מחזיקה בעתודות נפט גדולות.