נפתלי צבי הורוביץ

רבי נפתלי צבי הורוביץ מרופשיץ (1760, 1827) היה אדמו"ר, כלומר מנהיג חסידי, ומייסד חסידות רופשיץ בגליציה.

נולד בחג השבועות בשנת 1760, באותו יום שבו נפטר הבעל שם טוב, מייסד תנועת החסידות. למד אצל סבו רבי יצחק מהמבורג, אצל דודו רבי משולם איגרא, ובהמשך אצל אדמו"רים מרכזיים כמו רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, רבי אלימלך מליז'נסק, רבי מרדכי ממנשכיז והרבי מחוז'ניץ. את השם הורוביץ קיבל ממוצאו מצד סבו.

בהמלצת רבי מנחם מנדל מרימנוב מונה לרב רופשיץ, ושימש שם שנים רבות. אחר־כך כיהן גם כרב בלינסק, סטריז'וב וסאנוק. לאחר פטירת רבותיו הפך לדמות מרכזית של אדמו"רות בגליציה, אך המשיך לבקר אדמו"רים אחרים כמו רבי אברהם יהושע השיל מאפטא. התנגד לדרך חסידי פשיסחא (הדורש גישות שונות בתוך החסידות). הוא נודע בפיקחותו, באמרותיו השנונות, ודאג לעניי ארץ ישראל. שימש כנשיא קופת מעות ארץ הקודש, קרן צדקה לתמיכה בארץ.

נפטר בלנצוט ב־1827 וקבור שם. תחתיו מילא את מקומו כרבו חתנו הרב אשר ישעיה רובין. תלמידיו המפורסמים כללו בין היתר את רבי חיים מסאנז ורבי שלום מקמינקה.

נלקטו מדבריו וחסידויותיו בספרים כמו "עשר צחצחות", "אהל נפתלי", "אמרי שפר" ו"אוצרות זרע קודש".

נשא פעמיים. בנישואיו הראשונים היה חיכוך שהתפרש כהסתיימות הנישואין, ולאחר מכן נשא את רבקה גולדהמר מבית גולדהמר מדוקלא.

רבי נפתלי צבי הורוביץ (1760, 1827) היה אדמו"ר. אדמו"ר הוא מנהיג חסידי, כלומר מנהיג רוחני.

נולד בחג השבועות בשנת 1760. זה היה יום מות המייסד של חסידות, הבעל שם טוב. למד אצל רבנים חשובים כמו רבי יחיאל מיכל ורבי אלימלך. שימש כרב בעיר רופשיץ. אחר כך היה גם רב בכמה ערים אחרות.

הוא עזר לעניים בארץ ישראל. הוא היה ידוע בחזון ובשנינות שלו. נפטר בלנצוט ב־1827 וקבור שם.

כתבו את דבריו וסיפורי חסידותו בספרים כמו "אהל נפתלי" ו"עשר צחצחות".

היה נשוי פעמיים. אשתו השנייה נקראה רבקה גולדהמר.