נצרות פרוטסטנטית

הנצרות הפרוטסטנטית היא קבוצה רחבה של כנסיות בנצרות, השנייה בגודלה אחרי הקתולית. השורשים שלה ברפורמציה של המאה ה-16, בהובלת מרטין לותר וז'אן קלווין, שהתנגדו לממסד הקתולי ולאפיפיור.

המונח "פרוטסטנט" הגיע מ-1529. בשפות שונות השתמשו גם במילים כמו "אוונגליים" (מבשרים) ו"מתוקנים" (רפורמיים). המושג התקבע לכל מי שנסתלק מרומא ברפורמציה ובדרכים שהתפתחו ממנה.

רוב הפרוטסטנטים מסכימים על כמה עקרונות יסוד: כתבי הקודש לבדם (כדבר האל), פירוש עצמאי של המקרא, הצידוק באמונה בלבד (לא במעשים), והכמורה אינה בעלת מעמד עליון על פני המאמינים.

"כתבי הקודש לבדם" (sola scriptura) אומר שהמקרא הוא מקור הסמכות הדתי. פירוש זה הוריד את סמכות המסורת המוסדית. הרפורמטורים קידמו תרגומים לשפות המקומיות כדי שכל אדם יבין.
תוצאה מעשית: רק טבילה וסעודת האדון נשמרו כשני סקרמנטים מרכזיים בעיני רבים; טקסים אחרים באו לידי שינוי או בוטלו בחלק מהכנסיות.

הפרוטסטנטיות הדגישה שהצידוק (קבלת חסד אלוהים) נעשה על ידי חסדו של האל ובאמצעות האמונה בלבד (sola fide, "האמונה לבדה"). מעשים טובים חשובים, אבל אינם מקנים ישועה. קלווין פיתח רעיונות על בחירה מוקדמת (גזרה קדומה) של אלה שיושיעו.

הרעיון שקורא לכל המאמינים לכהונה (כהונת כל המאמינים) אומר שאין הפרדה רוחנית מוחלטת בין כמרים לבין כל הנוצרים. הכמורה שונה בתפקיד ולא בהכרח בסמכות נעלית; רבים ביטלו או שינו מסגרות נשיאותיות מסורתיות, וביטול איסור נישואי כמרים הפך לנפוץ.

השאלה האם הלחם והיין הופכים באמת לבשרו ודמו של ישו נחלקה. הפרוטסטנטים דחו את רעיון הטרנסובסטנציאציה (שינוי מהותי של הלחם והיין). לותר תמך ב"קונסובסטנציאציה" (נוכחות רוחנית-מיסודית לצד המטה), קלווין דיבר על נוכחות רוחנית, וצווינגלי ראה את הטקס כסמל וזיכרון.

הפרוטסטנטיות השפיעה על תרבות המערב. חוקרים מקשרים אותה לערכים כמו עבודה קשה, אינדיבידואליזם וחינוך. מקס ובר קישר בין אתוס פרוטסטנטי לעליית הקפיטליזם, אם כי יש וויכוחים על הסיבתיות.

יש כ-800, 900 מיליון פרוטסטנטים בעולם, בחלוקה לרבבות זרמים. הזרמים העיקריים: לותרנים, מתוקנים (קלווינים), אנגליקנים, אנאבפטיסטים (כולל מנוניטים), בפטיסטים, מתודיסטים, אוונגליקלים, אדוונטיסטים, ופנטקוסטלים. הפנטקוסטלים והכריזמטיים הם מהצומחים ביותר, בעיקר באפריקה ודרום אמריקה.

רקע: תנועות ביקורת מוקדמות כמו ויקליף והוס פעו כנבואות לרפורמה. הרפורמציה פרצה עם מרטין לותר ב-1517 בעקבות מחלוקות על שטרי מחילה ותאולוגיה. בציריך פעל צוינגלי, ובשווייץ קמו זרמי קלוויניזם שפרצו גם למלחמות דת באירופה.

לותר קידם את כתבי הקודש לבדם והטיל ספק בטקסים ובמעמד הכמורה. צוינגלי וקלווין הובילו רפורמות בשווייץ ובצרפת. המהלך הפוליטי כלל גם תפיסות שלטוניות שבהן נסיכים אימצו את הדת החדשה, עם גירושי רכוש וכינון כנסיות מדינתיות. מלחמות דת ורדיפות לוו בתהליך זה.

בסוף המאה ה-16 וה-17 נוסחו אמונות ומסמכי יסוד לזרמים כמו הלותרנים והקלווינים. מאוחר יותר עלו תנועות פנימיות כמו הפייטיזם, שהדגישו חוויה רוחנית אישית.

מאות ה-18, 19 הביאו פרוטסטנטיות ליברלית ששילבה מחקר היסטורי ורעיונות של הנאורות. במאה ה-20 צמחה תגובת-נגד: נאו-אורתודוקסיה (כמו קרל בארת) ופונדמנטליזם/אוונגליקליות שמירה של טקסטים והחזרת חום רוחני. הפנטקוסטליזם צמח והפך לכוח גלובלי גדול.

הנצרות הפרוטסטנטית היא קבוצה גדולה של כנסיות בנצרות. היא נולדה ברפורמציה במאה ה-16. הרפורמציה הייתה שינוי כבד בנצרות.

"פרוטסטנט" הוא השם שניתן למי שיצא מרומא אז. יש גם שמות מקומיים אחרים.

פרוטסטנטים אומרים: המקרא הוא הבסיס ("כתבי הקודש לבדם"), אדם יכול לקרוא ולפרש את התנ"ך בעצמו, והאמונה חשובה יותר מפעולות כדי לקבל את חסד האל. הם גם לא משתפים בדרך מסורתית בדרך של פנייה לישו דרך כומר בלבד.

זה אומר שהמקרא הוא המקור הכי חשוב. בזכות זה תרגמו את התנ"ך לשפות של אנשים רגילים.

הפרוטסטנטים אומרים שהאל נותן חסד ואדם מקבל אותו באמונה. מעשים טובים חשובים, אך הם לא מחליפים את האמונה.

הרעיון אומר שכל מאמין יכול להיות קרוב לישו. הכומר הוא משרת ולא תמיד מעל כולם. לכן הרבה כמרים גם נשואים.

יש מחלוקת: האם הלחם והיין הם באמת בשרו ודמו של ישו? פרוטסטנטים שונים חושבים אחרת. כולם סירבו לרעיון שהלחם פשוט הופך למהות אחרת (טרנסובסטנציאציה).

הפרוטסטנטיות השפיעה על עבודה, חינוך ודרך החיים בחברות רבות.

כיום יש כ-800, 900 מיליון פרוטסטנטים בעולם. הם נחלקים לזרמים כמו לותרנים, קלווינים (מתוקנים), אנגליקנים, בפטיסטים, מתודיסטים ופנטקוסטלים. הפנטקוסטלים צומחים הרבה.

לפני לותר היו מבקרים כמו ויקליף והוס. לותר התחיל ב-1517 מחלוקת מול הכנסייה על שטרי מחילה ועוד. אחרי זה קמו תנועות רבות, היו מלחמות דת ושינויים גדולים בכנסיות.